הבל כזב כי רב
מה טיפש היה
עד כי לא יכל להינתק
וברגע שיכל- לשאת רגליו,
עיוורון סנוורים הוכה
עד כי לא חזה,
טמטום אחזהו
ולא הרפה
כידה של הרוח הזרה
שאחזה ידו
אל אחוזת הקדרות
בבור מסתרים.
עתה, שם יקונן
עלי יום אחרון.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתום כתום עד הסוף עם תום התום [ליצירה]
- [ליצירה] הידרות וגורגונות אני לפעמים רואה אותן במרק. הם נותנים טעם טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, פיוט מלבב על שעורה ועניה - על משקל עניה וסוערה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ירושלמי פעם הבאה תודיע לפני שאתה שובת בכדי שנארגן לך אוהל גדול ומטקות טניס ועיתונים וספרים וטלביזיה וסיר קוסקוס לסעודה מפסקת [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כמהתי וכמה שאהבתי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אווירת יום השישי מועברת בהצלחה רבה אל דף השיר [ליצירה]
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מניסיון מר שהיה לי כבוגר פנימיה, אני קורא לכל בני הנעורים ליישם המלצות אלו,... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) סיפור קטן ופיקנטי בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך הולכת ומצטמצמת לעבר נקודת מגוז כלשהיא, שילוב של ירוק וכחול ועננות המזכירה את ענניו של וינסנט ון גוך [ליצירה]
