הבל כזב כי רב
מה טיפש היה
עד כי לא יכל להינתק
וברגע שיכל- לשאת רגליו,
עיוורון סנוורים הוכה
עד כי לא חזה,
טמטום אחזהו
ולא הרפה
כידה של הרוח הזרה
שאחזה ידו
אל אחוזת הקדרות
בבור מסתרים.
עתה, שם יקונן
עלי יום אחרון.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים @!!! חשבתי פעם להוציא שיחון לדקה וחצי שבין הנטילה לברכת המוציא... [ליצירה]
- [ליצירה] לשם שינוי אמנם איני מסכים עם הירושלמי ברבות מיצירותיו ואף אני חושב כי הסגנון חוזר על עצמו חזור והחזר כאהבת מחזר... אך לבחור מתוך המכלול של השיר את המילה אסקופה ובכך להתעלם מתוכנו החשוב של השיר-לא נראה לי הדבר. השיר מדבר על נושא כאוב ביותר והוא הרס הטבע ויערות העד על ידי האדם-דבר הגורם לדלדול האוויר לנשימה ולהרס שכבת האוזון . חשוב מאוד להעלות זאת [ליצירה]
- [ליצירה] :-) כאן בארץ הפריחה היא בחודשים פברואר עד מאי אז לכן... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] המבט והפיתוי עץ הדעת ודרך הביטוי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צבע הגמל משתלב עם צבע הקרקע כך בינות צבע תכול השמיים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זו טעות לזכור רק את נובמבר 95, תארי לעצמך שמוזיאון רבין (מרכז רבין) יתמקד רק ברצח. צריך להתמקד בכל ובייחוד בדברים שבקונצנזוס. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- שיר עצוב נוגה ונוקב אך יש בו גם פתח לתקווה [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרית וכל השירה מתערבלת סובבת סביב המים קו התו מתייצב נוגן שירו בחשרת מים [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר אווירה עדין ומלא סתיו,עלים ושלכת. ואולם השורה : "אותה כעת ביופיים הססגוני מקשטים ". מסרבלת מעט את מקצב השיר,לפי דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כשכתבתי את השיר נזכרתי בשלשה דברים: הימים היחפים של בנימינה. פרדסי ההרים המאפיינים את המושבות בארץ. כתמי השמש של אהוד מנור, (כל כך הרבה לכתוב עליהם...) [ליצירה]
