הייתי כפי שאני
לא הפכתי אחר
נותרתי במקום שבתי
כה בודד ועגמומי
לרגל זה היובל
אני עובר לאחר
להעביר חיי
בנופי דקל וטורקיז
כחלק מן הנוף
כאדוות גלים רכים
כסלע שונית אלמוגים
צופה אחורה בזמן
בעיניים עששות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לו, לדמות הדמיונית הזו, מגיעה הזכות להגיב על ההאשמות והעלילות אשר אני מעליל עליו... :-))) [ליצירה]
- [ליצירה] שיוט רציף בין כתיבה לכתיבה בתוך ים המילים שינו ים של געגוע ובתווך: מפל מים קוצפים את חייך קוצבים בהצלחה בנאדם! [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר התבוננות בטבע ומחשבות הרצות מאיתניו אל דף הנייר. הוא מלא מטאפורות ורגשות עזים העולים כגל אחר גל אל עבר העתיד [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- אכן כן. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מקסים ! המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר. "כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן. השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- האם לא לקחת בחשבון שלזקן כזה יכול להיתפש הגב? [ליצירה]
- [ליצירה] כולנו מקווים לטוב ומתחילים את היום באופן חיובי ובמילת תודה: "מודה אני" [ליצירה]
- [ליצירה] ----- תיאור יומיומי המצוייר בעט קלילה :-) קול הגלאי וקול השופר מתחרים זה בזה בצד קול המואזין ומראה שגב הקדושה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר המסכם את תלאות המאה ואסונה יחד בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית והאנושית. מאז עברו כשבע שנים והן התנהלו בערך כמו המאה שעברה: אסונות יחד עם התקדמות [ליצירה]
