הייתי מהלך ברחובות הליליים
נצור בין בתי האבן הכבדים
פזמתי שירים שמחים
כדי לשכוח את הירח המלא
סלח לי אלוהים
אמר הנער בהיתול
אך בליבו פנימה זע דבר מה
אני הקשבתי וידעתי,כי
נסלח לו
למרות ההקנטות והמילים
האנחות
והשתיקות המעיקות
מכל הלילה הזה נותר
משב הרוח הקריר
הירח נחצה זה מכבר
והחמסינים חזרו לשלוט באויר
כמובן שרציתי לחזור לשם
אבל איך אפשר,איך אפשר
