ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
אהלן. מותר להגיב גם כאן? טוב - יפה! משמח כזה.
[גמני רציתי לקרוא למשו שפירסמתי "רסיסים", אבל בגלל משמעותו ההפוכה מזו שלך קראתי לו בסוף "חתול שבור".]
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
זה מדהים,
איך שאפשר לקחת נושא, ולהסתכל עליו בשתי דרכים (גילוי נאות- כתבתי פעם יצירה בשם 'רסיסים', שהיא ההפך המוחלט ממה שאת כתבת כאן..)
בקשר ליצירה עצמה- מהממת.. קצת קיטש, הרי, לא מזיק לאף אחד, הא?
אהבתי.
[ליצירה]
תמיד זה ככה. הרבה יותר קל, לי לפחות, להיות ביקורתית עם עצמי על מה שיכולתי להיות ואינני, מאשר פעם אחת, לאהוב את עצמי על מה שאני.
כאלה אנחנו.
זה עדיין לא אומר שזה טוב.
[ליצירה]
מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה,
אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו.
גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה.
אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה.
אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה.
אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש.
אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה..
בהצלחה.
[ליצירה]
הי,
חומד,
אני יודעת שזה לא קל בכלל.
אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת.
אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה.
אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות.
ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת.
מה דעתך?
[ליצירה]
קפצתי לביקור באתר אהוב
והחלטתי לבשר משהו חשוב
אם מישהו עדיין זוכר את שרשורי דלעיל
כדאי להתעדכן- הקמתי בית נאמן בישראל!
ועל כן איני נזקקת עוד למחזריה של מירב
( ולא אשתה מליון כוסות שוקו , ונס על חלב..)
אז דע לך אורי כי "הרווקה הנועזת" מתגובה שבעים
זכתה להקים לה קן אוהבים
ואם אני זכיתי, לכולם יש סיכוי
לא להתייאש, הכל עניין של עיתוי!
[ליצירה]
לאב השדכן, הנמצא מעבר להרים
אולי אתה מוכן, להפנות אלי קצת מחזרים?
שהרי על בתך היקרה יש קופצים מלוא היד
ולי, כמה נורא, אין אפילו אחד
כי תבין, כנראה שפה בארץ האבות
לא צומחות להן האהבות
ואולי נערי בכלל מסתתר לו בשלווה
בפריז, בריסל, אמסטרדם, או ז'נבה?
(אנא סלחו לי, על בעיות המשקל
לרווקה בדיכאון, זהו עניין כלל לא קל)
הנני בת ישראל טהורה וכשרה
שמחפשת מישהו שנראה לא רע
דתי , אבל פתוח
עם ביטחון, אך לא נפוח
רק לא קמצן!, כמו ביני"ש מצוי
ובלי "ניו באלאנס"- רצוי!
מה כבר ביקשתי? לא יותר מדי
אנא עזור לי- זה כדאי
שהרי כל העוזר את התואר "רווקה" להעלים
מן השמיים אותו מתגמלים
וגם סכום סמלי ביד, ינתן כמובן
רק שיוקם כבר, הבית הנאמן
הישמע לי, הקשב לאנחות,
מי יודע? אולי ניפגש בשמחות?....
תגובות