[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
הנטייה הטבעית
היא להזדהות עם השיר, ולא לשים לב לפגם של החיבור בין השורה השנייה לפני הסוף, לבין אלו שסובבות אותה.
זה רע בזרימה, ואתה גם לא מצדיק בשום אופן את האמירה הזאת. זאת אומרת - השיר אולי לא החליט אם הוא רוצה להגיד אמירה כללית או אישית, והשורה הזאת ממחישה את זה. כלומר, ערכם הרב של אותם יפים לא תלוי בכלל בערך הפנימי הרב של המכוערים (בהכרח, כמובן, בשיר הזה :)) וזה אולי נשמע טוב שם בסוף - אבל זה לא עובר את מבחן הקריאה השנייה, בעיניי.
אבל השיר באופן כללי - חמוד (ולא נראה לי שמתיימר ליותר).
[ליצירה]
נהדר
השיר הזה שלך, גברתי, ממש נהדר בעיניי.
"אני מתחתנת איתי" ו"מפחד להישאר לבד" טיפה צורמים, אבל השיר הזה מדוייק לחלוטין. כל המילים הנכונות, המנות הקטנות, האורך (או היעדרו). באמת יפה מאוד בעיניי.
תגובות