מול עיני
אגדה להתפאר
שדות מלאו דגן
גבעות עדי אופק
וברושים צללים נטו
לעת שקיעה
ידי סוככות עיני
ודמותה מולי
השמש השוקעת בגבה
ועיניה בוהקות
באש יקרות
והיא קרבה אליי
אט אט בבטחה
לעת פגישה נכספת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קסום ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] --- יש כאלה שנתנו את הדין ולא פשעו ויש כאלה שבשלב ראשון לא נתנו את הדין, אך בטווח הארוך כן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- חווה אם כל חי העולה מן האדמה,בשר מבשרו של שותפה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] באחוריו יש חדודיות בקויוים כלליים ישרים היוצרים משולש, בפניו נשמרת העגלוליות האופיינית. מעניין כי האור הבא מלמעלה ואולי מסמל את שעת הדמדומים, נוגע במצחו המוגבה ולא בעיניו [ליצירה]
- [ליצירה] ----- שיר עצוב נוגה ונוקב אך יש בו גם פתח לתקווה [ליצירה]
- [ליצירה] ההבל בן אנוש מנחירותיו אין לחשוש עולה הוא כאד ושירך לו כעד [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג לא תאמין, עשיתי חיפוש באתר יד ושם וגיליתי שמות משפחה ספרדיים (לא מרוקאים...) בקרב יהדות פולין וליטא: אברבנאל דה בוטון גיברלטר מעניין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין ומפתיע בסיומו, פריצת גל,נחשול וסערת ים נתפסים בדרך כלל כזרזים לאסון טבע או צונאמי, והנה באה הדוברת ומשייכת את הסערה להפתעה טובה הבאה לתקן את הלב השבור. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכי הבא מתסכול צורב את שורשי האיפוק נוקב את חדרי הבטן פורץ את הדלת זעקה גדולה מתגלגלת מתדפקת על דלת האטימות [ליצירה]
