מול עיני
אגדה להתפאר
שדות מלאו דגן
גבעות עדי אופק
וברושים צללים נטו
לעת שקיעה
ידי סוככות עיני
ודמותה מולי
השמש השוקעת בגבה
ועיניה בוהקות
באש יקרות
והיא קרבה אליי
אט אט בבטחה
לעת פגישה נכספת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שניים ללא הפסקה האחוזים אחד בשני עד הסוף, מנסים להפוך לגוף אחד עד הסוף המר או המתוק [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשטף לבי כעין געש גלים מאררים המכלים ימי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לישי על התגובה ועל הניתוח !! הבנת השיר, כוונתי -בעיקרון כך: הים אוצר בתוכו חכמה רבה, ויש לנו ללמוד ממנו -בני האדם, חכמה עמוקה, זאת מפני שהוא נוצר לפנינו,ביום הראשון ואחר כך ביום השני חן חן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לבי מר ומעיי חמרמר, והמצב מר ממר, ואנוכי הולך דועך ושר הכל תם ונשלם בקול רש"י ורבינו תם שאת פירושו הריטב"א פירש ולא סתם, הריני כבן תשעים שנה וכמו מטומטם, השכל שלי אפעס הולך ונסתם ומעולם לא קראתי שיתרמו לנו כסף סתם [ליצירה]
- [ליצירה] תמונות תמונות, יש קשר ביניהן? :-) תודה על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שנאמר באחד משיריה של נעמי שמר ז"ל: "ואפילו לשבת יש כאילו אור חדש" [ליצירה]
- [ליצירה] בתוך השקט הזה בליל צבעים עולה וריחות קטורת ותבלי שוק ודמותך האחת הניצבת [ליצירה]
- [ליצירה] ואו איזו פסטורליה! אני זוכר את המסגדים שהיו בדרך הנשיאים ולאורך דרך מצדה ושדרות טוביהו עד שבאו הציונים והפכו אותם לבלוקים ארוכים. אני זוכר את בית החולים אל סורוקה שהיה בית החולים המרכזי לבדואים ופלסטינים לפני שבאו הציונים והקטינו את מימדיו ואני זוכר את האוניברסיטת אל קודס (כיום בן גוריון) שהואילה לקבל יהודים לשורותיה והחצופים האלה גירשו את הבדווים ואת המרצים וב48 החריבו אותה עד היסוד. תתעשת בן אדם. מה הייתה באר שבע עד 48? תחנת מסחר. עיירה מאובקת. נקודת מפגש ושאיבה לשבטי הבדואים. היהודים הביאו את הברכה [ליצירה]
- [ליצירה] לפיד אש מכלה ומתכלה סוחף כגל אך נסוג [ליצירה]
- [ליצירה] --- מדהים ביופיו, פיוטי ומושך לב! [ליצירה]
