בינות לעבי השמיכה
שמיכת פוך השלג.
מגלה פתע את שחור שערך
הבולט על רקע הלבן
ופנים
מחייכות
בחן
אחר כך
מביט אל החלון
מעובה באדי קור
מביט אליך בחמדה.
את דופקת על השמשה
ואני
כאן
בבית
מיד אצא...
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לישי על התגובה ועל הניתוח !! הבנת השיר, כוונתי -בעיקרון כך: הים אוצר בתוכו חכמה רבה, ויש לנו ללמוד ממנו -בני האדם, חכמה עמוקה, זאת מפני שהוא נוצר לפנינו,ביום הראשון ואחר כך ביום השני חן חן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב: "ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע" קסום ומופלא!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יא מלודי. אולי לשנינו אותה הרוח? [ליצירה]
- [ליצירה] בכיף יא צאר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המשוב. שיר זה הוא מסוג השירים שלא "מאכילים בכפית" על הקורא אולי להשלים את התמונה במוחו, זה נתון לפרשנות [ליצירה]
- [ליצירה] --- יש דברים שלא מספרים... נשמע כמו היסטוריונים חדשים ש"נחשפו" לחומרים חדשים שהיו גנוזים והחליטו לחשוף את האמת גם אם זו אמת כואבת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) שיר עשיר עם דימויים מאוד יפים, איך חשבת עליהם ?... [ליצירה]
- [ליצירה] -- יש לי גם לחן למילים... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מוות או שמיים? או מתת או נשיקה [ליצירה]
- [ליצירה] -- עצוב ונוגע, נראה ככתיבה ספונטנית כמו רוקן שק דמעות ונפרמו מיתרי הלב מרוב יגונם [ליצירה]
