בינות לעבי השמיכה
שמיכת פוך השלג.
מגלה פתע את שחור שערך
הבולט על רקע הלבן
ופנים
מחייכות
בחן
אחר כך
מביט אל החלון
מעובה באדי קור
מביט אליך בחמדה.
את דופקת על השמשה
ואני
כאן
בבית
מיד אצא...
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך!
בשערייך ירושלים
ביצוע: יהורם גאון
מילים: יוסי גמזו
לחן: יחזקאל בראון
עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים,
ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור.
ורק דמעות הגאווה שבעיניים
נוטפות דומם, על המדים והחגור
ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.
ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי
למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך
בדמנו חיי, בדמנו חיי
משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל,
היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן:
"אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים"
אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן!
ציון, הלא תשאלי...
איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל
ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא,
כי לא נישק נערותינו על שפתיים
עד אם נישק לכותל המערבי
ציון, הלא תשאלי...
הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית
ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי!
ירושלים, כהנייך ולווייך
בדם בונים בך את הבית השלישי
ציון, הלא תשאלי...
עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל,
פעמוני הזמן קמים בך להלום:
את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל
ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום
ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.
ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי.
למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך
בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי
[ליצירה]
---
מתחיל במילות גנאי ומסתיים בסיום מפתיע:
גם רוסיה, גם דוסית -שילוב נדיר :-)
וגם אתה מאוהב בה
מתחיל שגרתי מן הרחוב -מסתיים במשהו נעלה :-)
חביב
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה, לפעמים יש כאלו שנאמר עליהםף עיניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו, אך הנה את מוכיחה ההיפך ומראה שלפעמים בעיני רוחך ובאזני רוחך ניתן לראות אף יותר ממציאות ימינו.
לעניות דעתי טוב יהיה אם תפרידי את שלשת המשפטים האחרונים מהשיר, זה יעצים אותו:
לו רק תמיד אתהלך
בעיניים
עצומות
[ליצירה]
--
אכן נושא מאוד עצוב ועגום שלא נותנים לו את סדר העדיפויות הנכון,
בעת שיש פיגוע חבלני שנרצחים בו שני אנשים (מבלי לזלזל) אזי כל המדינה רועשת.
וכשיש פיגוע דרכים שנרצחים בו שלשה אנשים ויותר -אזי עולם כמנהגו נוהג.