החצר הקדמית
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש, נלחץ לי רק רציתי להוסיף, שלא תמיד הפנים הן המבטאות את היוצר, לפעמים זו שפת הגוף, האווירה, קווי המתאר. (לדעתי כמובן - דעתך לגיטימית לגמרי!) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מתחברת מאוד למחוזות שמגיעים אליהם כששומעים פינק פלויד. קשה לי להגדיר אותם אבל זו חוויה אחרת לגמרי. החוויה העצומה הזו, המפחידה ומעוררת ההשתאות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת מאוד!! השילוב של המכונית והטבע שמאולצים למסגרת אחת ובצורה כל כך מוצלחת. נהדר :) [ליצירה]
- [ליצירה] נוטה להסכים עם החתלתול. קודם כל, זו יצירה נעימה מאוד. שנית, יש באמת יופי במדעים, למרות שגם אני מבינה בהחלט את השנאה והרתיעה לדבר הזה שמלמדים בבתי הסוהר - אה, אופס - הספר וקוראים לו מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי להראות את הדברים שלא רואים מייד. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מקסים. כל כך מסוכן ועדין ונפלא. זה ממש מבקש שיר שיתלווה אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לא חשבתי אף פעם על הצבא כאמהי, אלא משהו הרבה יותר קר. בהצלחה ותחזור בשלום! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!! פשוט מעולה. בתור אחת שעברה את הגיהנום של השדכניות, הקטע הזה עשה לי בו במקום תיקון גדול :) כל כך מדויק. נפלא. [ליצירה]
תגובות