עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] == רן אלו הם הרי אפרים שבפלסטין הכבושה והמשועבדת תחת מגף הכובש הציוני והקולוניאליסטי אשר בא מעבר לים לבוז בז ולשלול שלל בארץ לא לו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יד זיכרון נאה וראויה לכל אותם משוררים וזמרים משובחים שמקומם קבוע להם בכותל המזרח של הזמר העברי. [ליצירה]
- [ליצירה] חומק כערפל, משהו ממשי הופך ללא ממשי כמו חלום, אפילו הבגדים שהם תזכורת ממשית, כאילו חזרו למקומם. באין מזכרת נותר אך השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקראי ומעורר הדי נבואה מן העבר ברוח הרי יהודה ואשדותיהם העולים [ליצירה]
- [ליצירה] מה, לא ידעת? ירושלמי השתלט על המונופול של קונצרן סימני הקריאה והוא שולט בשיווק הסימנים לכל רחבי העולם!!! אז לקחתי הלוואה... [ליצירה]
- [ליצירה] לפי מה שהבנתי אני, השיר הנו פסימי, אך בנוי יפה ומתפצל ל2 תרחישים הקומפוזיציה של השיר הולכת כך: בית ראשון מדבר על החתונה ועל החופה כולל ענידת הטבעת. וכאן מתפצל השיר לשתי אופציות שהן פסימיות: האחת (בית שני)הגבר קובר את אשתו בבית, אחוזת עולם הוא גם שם נרדף לבית עלמין, כלומר בבית זה הגבר הוא זה שמתייחס רע אל אשתו. השנייה (בית שלישי) האשה היא זו שממררת את חייו של בעלה וקוברת אותו בחייו. הבית האחרון מדבר על אותו סיום של תרחיש פסימי -שבו האשה יוצאת ושניהם נפרדים מחיי הזוגיות שכה אמללו אותם, והאשה מוצאת את אושרה אצל איש אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] הזקנה מיטיבה הזקנה ממתנת היא כואבת היא אוהבת [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשטף לבי כעין געש גלים מאררים המכלים ימי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- :-))) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים ורב הבעה!!! כל הכבוד:-) [ליצירה]
תגובות