עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הדוסים שבינינו יראו בכך עזות פנים והליכה נגד "והדרת פני זקן" האמת שגם אני רואה את זה כך ועוד כאלו שיש להם הדרת פנים.
ה"אגרסיבים" שבינינו יקראו לך "ג'דע" ואחת שיודעת לעמוד על שלה. יען כי ביצ'ית הפכת להיות.
אבל זאת לא הדרך. ישנה דרך האמצע. הטובה, הברוכה. שביל הזהב, בו צריך לפסוע.
[ליצירה]
אתה מעביר כאן תמונה נוגעת וחדה של חום וקור.
החום הוא חום התותחים. האש השכול. דבר שיוצר את המוות
הקור- הוא מזג האוויר. הגשם הקור. הקרח שמצטרפים אל החום.
שניהם משלימים אחד את השני ויוצרים מילה חדשה- השכול
תגובות