עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אני לא מבין. הגשר הוא לטובת המוסלמים הרוצים לעלות להר הבית. אז שלא יהיה להם גשר. שיתלוננו ויאכלו ואתה ולשמואל יהיה עוד מאמר לכתוב:
"ישראל הגזענית מונעת בניית גשר לטובת המוסלמים"
[ליצירה]
איזה חבור נפלא לכל מה שכתבת:
אתה נשאל על ידי גורם חיצוני על אודות הדברים הטובים והרעים בחייך:
צרה וצוקה המצמצמות את הלב, הביתהשני שהוא פועל יוצא של כל אלו.
ולעומת זאת בבית השלישי יש את הרחמים והטוב המרחיבים את הנפש:
יש כאן לב ויש כאן נפש.
בבית האחרון אתה מאחד את כל הדברים הטובים אל מול הטבע, השמש והאדמה.
[ליצירה]
---
את החורבן האישי שלו הוא כבר עבר.
הרי ידוע כמה קשה לאדם בימינו אלו לעבור תהליך ממושך של היכרות והתחברות עם אהבה שתובילו תחת החופה.
ממש כפי שאומר המשפט:
"קשה שידוכו של אדם כקריעת ים סוף"
והנה לאחר שקרע את הים הסוער בסיעורי האהבה, נפל הוא לתוך ים סוער של צער שלאחריו מצפה עוד ים שעליו לקרוע
יפה היה שירך שהעלה בי רעיון לשיר חדש :-)
[ליצירה]
מעורר רחמים ממש
חבל, באופן אישי אני מחבב אותך, אבל בכל פעם אתה חוצה קו אדום אחד אחרי הקו השני.
אז
תתבייש לך שמואל ירושלמי ו(בשם ההיכרות בינינו) תסתום כבר את הפה!
תגובות