עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקבלה יפה,קצת לא מובנת בהתחלה, אך אחר כך הבנתי שכוייח! [ליצירה]
- [ליצירה] למשכילים אל תהי תקווה וכל הקפיטליזם מהרה יכרתו וכל הרשעה כולה תאבד כי תעביר ממשלת זדון קלריקיסטית מן הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך! בשערייך ירושלים ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי [ליצירה]
- [ליצירה] היו שם כל המרכיבים אך לא התבלין שיצר את הטעם המדליק שקוראים לו קליק [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מתפעל מן העברית המיוחדת ומן ההבעה של הדובר אל עבר ישות כלשהיא, ישות מסתורית מאוד רוחנית שאליה הוא כה כמה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתבייש, אבל אני מקווה שהבנקים ידעו עם מי יש להם עסק ויגדילו את מסגרת האשראי שלו. ואולי, אולי זה קשור לזה שהאוברדרפט גדל והמסגרת מצטמקת והוא רוצה לרמוז להם בעדינות שיגדילו ולא יגבילו.! [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] איתני הטבע והאדם בינותם רעיון שהיטבת לבטא [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן דברים שחלקם נכונים ואמיתיים ויש דברים שאפשר להתווכח עליהם. על עובדה אחת שמעתי - בתקופת המנדט הבריטי הלך רוב התקציב של היישוב היהודי על חינוך. [ליצירה]
תגובות