עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שחזור מתוך הזיכרון של פנים שאבדו, שחזרו בו הרגש הוא המכחול הראשי וארץ הדמיון היא כן הצביעה.
ח.ח על עושר ההבעה ועל הרעיון
[ליצירה]
[ליצירה]
המלצה לשיר!
שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים!
הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת ומעניקה חיים לכל, מביאה את סיפורו של השיר אלינו.בפנייה אל הקורא: הבט, ראה, שים לב אל הטבע, חדול מהילוכך השגרתי
וכן מוטיב מעניין נוסף הוא אלמנט החזרה החוזר ושב בכל בית אם כי בשינוי קל ועיקרו:
"הבט ברוח השוצף\הגועש\המתעופף. מעין אנאפורה המעשירה את השיר.
שיר מומלץ בהחלט!
[ליצירה]
הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה:
את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות.
תגובות