והנה שנה אחת לפני קום המדינה חלה הרעה במצב ישיבת הרב ירחמיאל הצעירה. והרב ירחמיאל שהיה ראש הישיבה דפק על סטנדר ובכה ואמר שיר המעלות משום הגזירה הקשה שמא שלטונות המנדט יסגרו הישיבה מחמת חובות עצומים. וכמה אנשים ממשרד החינוך הגיעו לישיבה להוציא צווי עיקול ונחשונוב גביר הישיבה צעק מרה לאמור:
"היכן הלב היהודי שלכם. לסגור ישיבה עם פליטי שואה ולימודי דרבנן ברוח ישראל סבא!"
והללו ענו במן רוח שוויצרית כזאת:
"הנה נסגרה ישיבת עטרת דרבנן שהיו עובדים בשחור. אז מה ?"

וכל תלמידי ומורי הישיבה נותרו פעורי פה לעומת אוטם הלב.

1946, סמוך למושבה שרונה
--------------------------

מאהלי השבט שכנו בין הרי השומרון לבין מישור החוף. היה זה שבט עתיק עד מאוד אשר הגיע לאיזור מהרי חיג'אז אשר בערב הסעודית לאיזורי המרעה של מקורות הירקון ועד הים התיכון.
הנה היו יריבויות קשות לשבט אבו קישאק עם שבט אבו מללחה ושבט איזקנדרוני ובייחוד רבו מעשי האיבה על רקע חילול כבוד המשפחה.

והנה בקיץ שנת 1946 קרה המקרה, אחד מבניו של השיח אבו קישאק -מחלוף שמו, נראה נס על נפשו על גבי סוסתו האצילה עזיזה והוא עושה דרכו אל עבר כרי הדשא בסמוך לפרדסי המושבה שרונה -אותה מושבה שבנו הערלים יוצאי גרממי"א המתקראים טמפלרים.
והנה סבב ראשו אחור וראה את רודפיו -שלשה במספר והם מדביקים את המרחק ומתקרבים אליו על מנת לכסח אותו.
והנה איתרע המזל והבחור מחלוף יפה התואר, בן תשחורת בן עשרים, שם ליבו אל הריבה החסודה פאטימה יפת העין משבט מלאלחה ונקשרו השניים זה בזה בעבותות והוא גנב אותה מן המאהל והחביא אותה ביפו -אי שם ברחוב בוסטרוס ליד הבניין של הנג'אדה -איפה שכיום נמצא אבולעפיה.

ובכל זאת האיץ בסוסתו (שנאמר "סוסתי ברכבי פרעה") והגיע עד לגבעה רמה איפה שעומד היום שער ויקטור. והנה ראה כי רוכביו הערימו עליו ועתה קרבו אליו משאת. וברגע זה ראה רב יהודי עטוי כובע וחליפה עם זקן שחור והוא עובר במקרה במקום וקורא ספר גמרא מתוך סטנדר שהרכיב על גבי החמור.
ולמחלוף לא היה אלא סיף קצר ולא ידע מה לעשות כי לרוכביו היו כלי זין וחרבות מעוקלות הנקראות בלשון ישמעאל שברי"ה והוא שיבר נפשו, מחל על גאוותו והעז לפנות אל אותו יהודי שהופיע מאי שם לאמור בעברית קלוקלת:
"יא סידי יא יאהודי! אני זקוק לעזרה. אני משבט אבו קישאק של פתח תקווה. ורודפיי רוצים להרוג אותי. אנא בחסדך רחם עליי"

ואותו יהודי הנראה חנאן ממבט ראשון הקשיב קשב רב לאמור ופתח את פיו ויען:
"אני עוד אחסייל אותם ידידי!"
מחלוף הביט בו במבט טוב אך חושש והלך אחורה.

היהודי החרדי לקח לידיו שלשה בלוקים מתוצרת סיליקט ויידה אחד אחרי השני על שלשת הפרשים ממרחק מטרים רבים. הם נפלו על הרצפה בעוד הסוסים נסים על נפשם
השלשה לא הספיקו להתאושש והיהודי פצח בסדרת להטוטי מכות ומיד המם שניים מתוכם בכמה בעיטות.מחלוף השלים את החסר ונתן לטמה אדירה לשלישי, אבו מסלוף איבן שרשוחה -שהיה האח של פטמה. לטמה שממנה לא קם.
אך הנה החרדי חשב שיסיים את המלאכה ושפשף ידיו והנה קם אחד שקם מעלפונו והוא מניף שבריה מעוקלת לחסייל את היאהודי המחוצף והכופר.
והנה בשנייה התשעים הסתובב אליו החרדי ונתן לו אגרוף קשה בפרצוף והשלים את מלאכתו עם ספר הגמרא מסכת "מכות".

השלשה שכבו חסרי הכרה והיהודי ניצב עליהם ומלמל בסיפוק:
"אוי אוי, אמנם אני מנוסה במכות, אבל לא שיערתי לעצמי שאכה אנשים במסכת מכות!"

מחלוף התפעל פעול והתפעל מן היהודי שהציל את חייו:
"מה שמך יא חכם יאהודי?"

"שמי הוא דריידל. רב דריידל ואני אברך בישיבת הרב ירחמיאל שליד רחוב יהודה הלוי"

"ואיפה למדת לתת כאלה מכות?"

"המממ... למדתי איגרוף אצל איטלקי אחד בגרמניה. לפני המלחמה"

מחלוף קרב אל דריידל ואמר:
"מעתה ידידי אתה. כל שתחפוץ, כל שתרצה. אעמוד לימינך! נפשי היא לך עזר בידך!"

"כאשר אדם אחר,לא רק אני, עושה לך טובה, ניתן לומר לו 'תודה'. אבל גם כאשר אתה מוצא טוב בתוך עצמך, ואפילו כאשר אתה מוצא טוב בתוך העולם בכללותו - אם אתה מאמין בהשם, יש לך עדיין למי להודות. על עצם היכולת לומר תודה על כל דבר, על היכולת למצוא טוב במציאות, יש להודות" אמר דריידל

"ואלה, אתה לא רק שאטר, אתה גם חכם ברוך השם" אמר מחלוף והוסיף "בחייאת אבי אבי הזקן, אני אזמין אותך לחתונה שלי!"

דריידל לחץ את ידו של הצעיר הבדווי והם נפרדו.

 יום אחד בא לאוהלי השבט ושתה קפה שחור מר ויום אחר בא מחלוף ונטה את אהלו ליד הישיבה של דריידל. דריידל בא לחתונה והביא מתנה –גדי עיזים אחד ושלשה תמימים לעולה, מחלוף חפץ לשחוט לו כבש, אבל דריידל סירב וכמובן הסתפק רק בכוס קפה שחור עם קצת תמרים יבשים. כל הקהל שראה את דריידל התפעל ממנו ורבים רבים הרימו כוסית לחיי ה"שאטר" היהודי הזה.

והנה שנה אחת לפני קום המדינה חלה הרעה במצב ישיבת הרב ירחמיאל הצעירה. והרב ירחמיאל שהיה ראש הישיבה דפק על סטנדר ובכה ואמר שיר המעלות משום הגזירה הקשה שמא שלטונות המנדט יסגרו הישיבה מחמת חובות עצומים. וכמה אנשים ממשרד החינוך הגיעו לישיבה להוציא צווי עיקול ונחשונוב גביר הישיבה צעק מרה לאמור:
"היכן הלב היהודי שלכם. לסגור ישיבה עם פליטי שואה ולימודי דרבנן ברוח ישראל סבא!"
והללו ענו:
"הנה נסגרה ישיבת עטרת דרבנן שהיו עובדים בשחור. אז מה ?"

והנה הרב ירחמיאל קרע קריעה, עמד על סטנדר שר שיר המעלות לפני חמישים התלמידים ואמר בקול בוכים:
"לבי מר ומעיי חמרמר, והמצב מר ממר, ואנוכי הולך דועך ושר, הכל תם ונשלם בקול רש"י ורבינו תם שאת פירושו הריטב"א פירש ולא סתם, הריני כבן שבעים שנה וכמו מטומטם, מקור הכסף אפעס הולך ונסתם ומעולם לא קראתי שיתרמו לנו כסף סתם"
וכל התלמידים שופכים כמים לבם כמו שאמר תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה, שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות, שפכי כמים לבך נוכח פני השם. פירוש: שהשכינה היא אז כנגדך וזהו הרגע הכי טוב לבקש מאת השם.

והנה דריידל עומד מהצד ולבו נשבר.
 הדבר הופיע בכל העיתונות העברית, האנגלית והערבית והרבה מבני הבדווים באיזור מישור החוף שידעו קרוא וכתוב  בכו על כך מכיוון ששמו של דריידל(אבו דרדלה) יצא כגיבור חייל, יעני "ג'דע" יודע חרב וכאמור רבים מבני הבדווים נהגו לזמנו לשתות אצלם קפה שחור ולאכול אתם אורז ובשר (דבר שדריידל דחה כמובן מטעמי כשרות)
והנה כשישב מחלוף אבו קישאק בבית הקפה של אבו כורעי  בכיכר השעון ראה את הידיעה והתעצב מרה כמו טעם הקפה ולא ידע את נפשו, לא יכל לישון לילה שלם. הוא התייעץ עם פטמה ועם אביו ורק שמע אביו את דבר הידיעה, עצר לרגע ואמר:
"הלא יש בידינו כמה בארות נפט, אצל דוד שלך איבן עמרק בכווית. אולי ניצור איתו קשר ונספר לו את הסיפור"
ויען מחלוף:
"עלא עיני עלא ראסי, נעשה ליאהודי השיח' אבו דרדלה הפתעה "

 דריידל ישן שנתו ונשמעה דפיקה בדלת הבית. וזה היה באמצע הלילה ודריידל קם והסיר את מצנפתו וחש לדלת.
והנה לא ראה אף אחד,אלא שמע עקבי סוס מתקתקים בפרסאותיהם. ולמרגלות הדלת היה מונח צרור קטן. הוא הרים אותו ופתח. והנה אורו עיניו. כמה וכמה חבילות של ג'ובות ודולרים יקרים לעיניו. והנה היה צמוד אליהם פתק קטן  כתוב בעברית קלוקלת לאמור:
"לאבו דרדלה. מטן בסטר"
דריידל צחק צחוק גדול. היה לו כיוון מי תרם זאת. אבל לא ידע באופן ספציפי מי עשה זאת מכיוון שבדווים רבים אהדו אותו.
והנה תמו  צרותיה הכלכליות של ישיבת הרב ירחמיאל לפחות לעוד שישים שנה וזאת בזכות מעשה גמילות החסדים שגמל דריידל עם מחלוף אבו קישאק.