אֳנִי מֵרִיחַ את הָאֲדָמָּה,

הָאֲדָמָּה מֵרִיחַה אוֹתִי,

היא מְדבֶּרֶת אליי

היא מבשמת אוֹתִי.

היא רוֹצָה שאשקה אותָה

שֶׁאֶרְאֶה דְּמוּתָהּ

(שֶׁלְּאַחַר הַגֶּשֶׁם)

 

אֳנִי שׁוֹכֵב על הַקַּרְקַע

מקָרֶב אַפִּי

מַרִיחַ את הָרֵיחַ

הבשום

 

בְּקָרוֹב יַעֲלוּ ניצנים