נופה של הארץ
הנשקף בעד מבטה,
נערה ברה
מחכה לבאות
בינות גבעות רכות
כעיניה.
נשקף בעד מבטה
דוק טל השחר
תפרחת אביב
בינות אחו ירוק
שדות בור מצפים
והנחל הזורם בלאט.
נערה ברה
לבושה שמלת לבן,
בתולה טרם אורשה
קומתה זקופה תמירה,
חכמת חיים בה
בת שנות אלף.
מחכה לבאות
אל החצי השני
לו יועדה זה שנים,
זה האהוב שעזב
ועוד ישוב
כפי שהבטיחה
היונה הלבנה.
בינות גבעות רכות
הנה משק כנפיים,
הוא יבוא
בקהל רב,
מלווה בנבל עשור
בחליל ותוף,
בלבוש הדר לבן,
עינו הצופיה
תלכוד את עינה
בברק שלוח.
כי עיניה הרכות
רואות את הבאות
משקיפות אל העבר
מעבר לשדות הבר,
נצח עד
בעיניה כיום אחד
תגובות