אפסע בשביל המעפיל
אלי יהודה והגליל
מיני ים ועדי דן
בעודי צועד ורן
פרחי נוי ואביב
מראה כה חביב
היי שלום עונה
עת תום עננה
אשום אוויר פסגה
עד בשמיים אגע
מיני שדה עד יער
עת חלף הסער
עת שמחה ותום הצער
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הדוסים שבינינו יראו בכך עזות פנים והליכה נגד "והדרת פני זקן" האמת שגם אני רואה את זה כך ועוד כאלו שיש להם הדרת פנים.
ה"אגרסיבים" שבינינו יקראו לך "ג'דע" ואחת שיודעת לעמוד על שלה. יען כי ביצ'ית הפכת להיות.
אבל זאת לא הדרך. ישנה דרך האמצע. הטובה, הברוכה. שביל הזהב, בו צריך לפסוע.
[ליצירה]
המלצה לשיר!
שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים!
הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת ומעניקה חיים לכל, מביאה את סיפורו של השיר אלינו.בפנייה אל הקורא: הבט, ראה, שים לב אל הטבע, חדול מהילוכך השגרתי
וכן מוטיב מעניין נוסף הוא אלמנט החזרה החוזר ושב בכל בית אם כי בשינוי קל ועיקרו:
"הבט ברוח השוצף\הגועש\המתעופף. מעין אנאפורה המעשירה את השיר.
שיר מומלץ בהחלט!
תגובות