יצאנו עשרה חזרנו שבעה, "יצאנו עשרה חזרנו שבעה, אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..." על-כך אין לי מה להוסיף רק להצטמרר. שב"ש אמילי מי המליץ?

דברים מצד עצמם על הפער בין דימיון למציאות, ובין חלום - לערות - לחלום באספמיה. הליכה מסוף העולם ועד סופו וחזרה הביתה. זמיר מצמצם בכישרון הוויה אנושית - לשיר רגיש ומלא חן. מי המליץ?

לא. לא יכולתי להתעלם ולא להמליץ על יצירה מופלאה זו. כאחד שמכיר את יצירותיה וקורא את כולן, הייתי אומר שזו ממצה את שיא יכולת יצירתה. מקסים. מי המליץ?

וגם בקריאה הזאת, השיר חזק, מאופק מתגלגל על ניגודיו יוצא מהלב ואינו פאתוס, מה שנותן לו איכות נוספת. אמילי מי המליץ?

ריח גשם הגעגוע הזה, לרעננות של הגשם, לחדווה הילדית במים משמים, ולניחוחם של ימי הדין המתלווה אל הסתיו, ולנחמה שבתשובה. בעיקר לתשובה. פשוט קטע יפהפה, מאת אחת הכותבות המוכשרות ביותר בצורה. מי המליץ?

ישושום מדבר וציה קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה. ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך. בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק: "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה" מי המליץ?

למרות שעוד לא ממש.. היצירות של "עברי" הולכות על קווים דקים, משרטטות חיים בין לבין ולקראת וכמעט, ותשובה וזדונות שנהפכים לזדונות חמורים עוד יותר-- ברגישות ובנחישות, כך אמרה ההוראה לפני שהתחיל לכתוב. מי המליץ?

מה שקורה במרחב האווירי, כי לשיר הזה איכות כפולה- בתוכנו הרגיש, ובכתיבתו המצויינת. ישן אך רענן בנוף הצורני. מי המליץ?

בציר טוב בארץ ספרד, בתקופה שהיום נהוג לכנות "תור הזהב", קמה תנועת משוררים שהתמחתה בשירים מליציים על אודות 'דם ענבים', ושאר הסצנה. כזרם יין עדנים ניגר כל אחד תרם מעט מאורו לטובת המאור הגדול. וכך, תוך שירשור שירי יי"ש, נוצר מאליו פולקלור מענג של פיוטים מבושמים - פיכחים. אנו מתכבדים ללגום כאן לראשונה מהמשך המחרוזת בגירסתה המודרנית, שנונה וקולחת ומשתבחת מקריאה לקריאה. מי המליץ?