עוד אחת מנפלאותיה רבות הדרכים. אך היא- מיוחדת. מקסים. מקסים. מי המליץ?

מהבויעדם על משקל הדמעות הונח. הייתי משייך זאת ל "נונסנס". אבל שיהיה. שווה קריאה. ( ורק אני לא מצליח להוציא דמעותיי). מי המליץ?

אחח.. כל כך מעט מילים, כל כך הרבה נאמר.. איזה כיף זה כשכותב איכותי יודע לומר את דברו in not so many words, דברים שאנו, הקוראים הפשוטים קוראים וישר מזדהים, ישר יודעים שאלה דברים נכוחים ואמיתיים, דברים היוצאים מן הלב והנכנסים אל הלב. לכל אחד מאיתנו יש, כמובן, את אותה החבילה, ומי שאומר שאין לו, אז או שהוא חי בהכחשה, או שהוא מת. איזה כיף זה שמגיע יוצר חדש שמצליח על ההתחלה לכבוש את קוראיו, ולתת להם את ההרגשה, שלו הם היו הכותבים, אותן המילים ממש היו יוצאות תחת מקלדתם. בתקווה לקרוא עוד מיצירותיך, יואליקו, וברוך הבא בצל קורתנו. מי המליץ?

המלצתי האחרונה לחצי שנה זו כי מתוך הכאב המחזורי נובע השחרור המראה- את- אישה- מפותחת ממני. כי היכולת להחזיק ולכאוב מבפנים ולבסוף לשחרר היא מתת אל רק שלכן. ואני- אם הייתי יכול לשחרר גם אני- פיתולי כאבים לא יסירו, לא ישכיחו- עודני מחזיק וחזק וחלש מבפנים. ואת- אשה- ביכולת פשוטה- לשחרר, לשחרר, לשחרר. מי המליץ?

קסם בשלשה זמנים קסם האהבה בגווני עבר הווה עתיד מי המליץ?

יוצר מהמועדפים עלי באתר ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי. אבל הכל אצלו מומלץ בעיני. ולמה זה? כי זה לא נונסנס רגיל. זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות. זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות... אני אוהבת. ממש. והרגישות... נפלא. מי המליץ?

ארספואטיקה במיטבה ארספורטיקה במיטבה שזורה בקשר פיוטי עם מיטב המיתולוגיה עד כי ניתן לראות את השיר ולמשש את רוחו דרך התיאורים המילוליים מי המליץ?

מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?

על הכתיבה תיאור נפלא של רגשות מתערבבים, מסתחררים ומשתנים שסופם בכתיבה. לקרוא כדי לדעת שיש וכדי להתגעגע כשאין.. ואז, אחרי ששומעים מאיפה היא שואבת את כל זה, ללכת ולקרוא את שאר הדברים שכתבה אוריה. מי המליץ?