תכלה שנה, זאת ההמלצה המסיימת עבורי את השנה, בשתיקה מתדפקת על מילים רועמות. שנה טובה אנשי צורה! מי המליץ?

ההיסטוריה חוזרת. גנבת תרפים לוקחת סיפור מקראי טעון ומשתמשת בכל המרכיבים הנכונים לרקוח סיפור מופלא, מרתק וקולח. אין לי מושג מה הם המרכיבים הנכונים אבל זה סיפור רגיש, חד ונבון, עם פרשנות משלו שנשאר צמוד ומכבד למקורות. וכמו שכתב שם החתלתול: מדוע דווקא סיפור יהודה ותמר? אולי מכיוון שמכל הסיפורים, בולטת בו העובדה שאנחנו יכולים לנסות לעצב את סיפורינו כרצוננו, ומישהו למעלה כבר ידאג לספר אותם בדרכו, ולברוא מהם את אורו של משיח". מי המליץ?

מהדורת חג של בחירת העורך. "לפני פסח, להוציא את האבק, ולשמוע את השיר והסיפור". ושהחג הזה יהיה הכי שמח. מי המליץ?

האי שיר עם משמעויות שונות, בצד עונות החיים, זכרונות מתחנות בזמן ושימוש בגופי התייחסות שונים מי המליץ?

לא זר סיגליות "אֲבָל כָּאן, הָאוֹר שׁוֹנֶה". מעט מן האור הזה שנגלה עליו בשעה של בין השמשות בכפר עציון מבקש המשורר להטעימנו. ולשם כך הוא מוליכנו מתורה לנביאים ומנביאים לחכמים ומחכמים לאחרונים ומשם לנערי תשס"ב, למניין שאנו מונים פה, כפר עציון, יבנה ויכונן בב"א. ונדמה כי על הכל מרחף אצ"ג, (ואפשר שאף לו יש שיר על חתונה יהודית בה יהלומים הקהל מידה, אלא שאותה חתונה לא בכפר עציון אלא באירופה שלפני החורבן היתה.) מי המליץ?

עוד *. אחד בהמשך להמלצה המעולה של צופיה - יש כאן לא מעט יצירות המתהדרות בשם *., ויתכן שכותרת כזו היא סממן איכות; לפעמים היצירה כל-כך מושלמת, שכותרת יכולה רק להרוס. זה גם המצב כאן. האמת שבמקרה הזה, גם המלצה יכולה רק להרוס. אז אני מצטער. פשוט, לקרוא. עדיף יותר מפעם אחת. מי המליץ?

זורם ומתעצם וזה מתפרץ כשיר גובר ומתעצם ועולה מגל אל גל מנהר שוצף למפל, אחר מתחבר באין שם למשיב הרוח והגשם. מי המליץ?

מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?

קטע זה מסווג כסיפורת ובחרתי בו כיוון שמלבד הדיאלוגים, שנראו לי פה ושם מאולצים במקצת, הוא מהווה סיפור קצר נאה, כתוב בגוף ראשון, ואפילו מתאים לדפוס באחד מעיתוני הנוער או הנשים. הסיפור אינו נשען על גרעין רעיוני, החומרים הדרמטיים קלילים, בית קברות, קברן, אהבה, חיזור עקיף, העלילה מהירה והתרת הסבך [denouement ] חביבה ומשעשעת. כדאי לציין שכתיבת פרוזה בגוף ראשון נראית קלה למתחילים אולם נחשבת לטכניקה קשה ומגבילה. מי המליץ?