מהבויידעם אתם רואים את הסוף? מריחים אותו, יכולים לגעת בסוף דעתו של הכותב? "השירים משאירים סימנים שחלק מאיתנו יקראו מחרתיים". דרכו הנפלאה של-- שלו. מי המליץ?

ועכשיו, קצת תרבות! כמה טוב שיש את ליאורה המתרגמת. מוסיפה אור וחן לאתר. התרגום מוצלח. קצת תרבות חברים! מי המליץ?

הציור השבועי לילד. לכבוד ר"ח אדר, יצירה שלא זכתה לכבוד הראוי לה, מקטגוריית הנונסנס שגם לא זוכה לכבוד הראוי לה. הנאה מובטחת, ואם תהיו טובים, תוכלו לפגוש את היצורים. מי המליץ?

היצירה. קראו זאת שוב ושוב. הרגש. אל תפחדו כשיהלום לבכם. געו בזה. ליטוף ממושך וברוֹך. המילים. אין לי מילים נוספות. מי המליץ?

באמת לגעת כולם מכירים את הסיטואציה, ואוהבים לכתוב עליה: לשבת לבד, באוטובוס, להתבונן סביבך באנשים החולפים ולתהות על קנקנם, על התחושות שמלוות אותם, על המחשבות שטורדות את מנוחתם. בסיפור קצר ומאוד אמיתי, פורשת יוצרת לא מוכרת תמונת חיים שלמה, שמשאירה אותך עם הרבה חומר למחשבה. (עוד שירי אוטובוס: קו 405, שיחה בקו 400) מי המליץ?

אמונה ופחד. שני דברים שמעולם לא הסתדרו למפרשי התנ"ך, שהרי מי שמאמין, אינו מפחד. ובכל זאת האמונה עולה כאן, אסורה בשלשלאות, כבולה, עצובה. אבל אמונה. ריבונו של עולם, כמה אני מודה שהשיר הזה נכתב. מי המליץ?

דקויות יוצר לא מוכר, לא נצפה, לא מוגב. ועושה בשקט את מה שאחרים לא מעיזים לומר. מי המליץ?

כי, יש שירים שהם תפילות עדינות. מי המליץ?

מהבויעדם ההשגחה שביצירה אקראית. ושוב, שנה טובה! מי המליץ?