מבוקש. מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד. מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד. מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד. מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר, ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה. (אדמיאל קוסמן, מחנה צריפין י"ז אייר תשמ"ט) מי שמכיר, יודע עד כמה המילים של נעם מדוייקות (וכואבות..) ונפלאות. מי המליץ?

"עכשיו תורי, עכשיו תורי לאהוב" חברי צורה באשר הם מברכים את עופים פלאפון (הלא הוא מוטי) לארוסיו המשמחים! זהו- הוא מתחתן. לברכות אישיות אנא שלחו לו מסרים נפרדים =) מי המליץ?

אישה, חצי אישה במבט אחד מהיר, זה די. אספמיה או אופוריה? לעיונכם. מי המליץ?

קשה לבחור יצירה אחת, אז בחרתי מקום להתחיל ממנו. בשיר הזה נוגעים בחשמל בידיים חשופות, בתהומות בין התפרים. לקרוא ולא להאמין מה אפשר להעביר במילים מי המליץ?

הקיסרית הילדותית למה בחרתי ביצירה זו? תקראו ולא תצטרכו הסברים. ואז תקראו שוב. מי המליץ?

לעשות סדר בבלאגן באחת מיצירותיו המופלאות, משתף אותנו חתלתול בליל מילואים שגרתי למדי. בכתיבה מדוייקת ורגישה, מצייר חתלתול באמינות רבה את פרטי הפרטים של הנפש, המקום והזמן ומתרגם את חוקי הטבע הקבועים והקפדניים למונחי הפְּנים, פועמים ורכים. מי המליץ?

מותר האדם מהמחשב? אני חייב להתוודות: כבר המון זמן אני רוצה להמליץ על היצירה הזו, אבל התקשיתי להסביר למה אני כל-כך אוהב אותה. יכול להיות שאני מייחס לה משמעות פילוסופית מוגזמת. בכל אופן, להבנתי היצירה הזו היא תקבולת נרדפת: חלקה הראשון הוא האינטרפרטציה של המחשב לחלקה השני. החלק הראשון, של המחשב, מאוד אחיד, מסודר, נקי. החלק של האדם הוא מעורפל, מתוסכל, רגשי. האדם נע בין פסגות לתהומות: יש שהוא מרגיש התרוממות רוח שמגביהה אותו מעל החומר, ויש שרוחו נשפלת, והוא מרגיש שאולי בעצם עדיף להיות מחשב. תק, תק-תק. מי המליץ?

שניים מדברים. למה בחרתי ביצירות אלו? כי שתי יצירות אלה יקרות וטובות כל אחת בפני עצמה, אבל ביחד יוצרות קונצרט מונולגים על הדיאלוג הפנימי. (והמקור המהדהד: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2962&code=487 "שניים אוחזין" מאת תאיר ארץ, שכבר הומלץ כאן) מי המליץ?

כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?