מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?

שני בודדים לזוג. קרוב לוודאי אחד השירים היותר טובים שקראתם. לקרוא, לנשום עמוק, וללכת לקרוא את כל שאר הזמיר. מי המליץ?

זה לא הזמן אני יודע שזה לא הזמן ליצירות נונסנס, והמצב במדינה הולך ומתדרדר והדולר בעלייה והמורל הלאומי בירידה, ובכלל, למי יש כח לצחוק בימים שכאלה? אבל כשקראתי את יצירת הנונסנס הזאת, בחיי ששכחתי את כל הסיבות הטובות למה לא לצחוק. סוג של טירוף, אתם יודעים... מי המליץ?

זהות בין הטבע לאדם כל מילה וחרוז במקומו, כל טבע ושיר במלואו, כל גרמי השמיים עדים לאהבתך נהדר! מי המליץ?

עוד לא דיוורנו אהבה טריליוני מילים כבר נכתבו על אהבה, מכדור ארצנו ועד הירח. אבל שיר כזה עוד לא נכתב, וזה אחד מן המופלאים של הכוכב המקסים הזה, שמעז מאד. מי המליץ?

אמצעי מניעה בלתי נתפסים... מי המליץ?

משוואה עם נעלמים בגלל הנגיעה האישית. תערובת של עבר הווה עתיד מתחברים (!) לשיר קצר ונכון. כזו היא נפשו של יוצר. הדברים הקטנים שמעוררים בפנים דברים גדולים. מי המליץ?

נחל דמעות התנינים לא מצאתי מילים להכביר בהן. פשוט שיר טוב, ולא פשוט. בכלל, תקראו שירים של אסתר. זה בריא. מי המליץ?

כי נחמד להיזכר... סוד הגן הנעלם, מן הסתם קראתם. מי המליץ?