ככה או הנרי היה כותב היום לרסיס שמור מקום של כבוד בחלון הראווה של צורה. הוא דוגמא ליוצר שלא מסתפק בהנפקת רעיונות, אלא גם מביאם לידי שלמות; כורה יהלומים היודע ללטשם. אני מניח שזקני העדה כבר דשו ביצירותיו עד לעמקי בין-שורותיהן, לכן ההמלצה מיועדת בעיקר להורות נבוכים - ליוצרים החדשים ולמבקרים. מי המליץ?

ג'אם סשן פתוח אם לא בשביל השיר אז בשביל השירשור. מי המליץ?

מעין קבלת שבת אישית אהבתי את התחושות של שאון מול דממה- ואולי בשעה שהמשוררת ניבטת לים ונלקחת לסיפור סמבטיון ועל ההשראה הזאת, ועל התוצאה ממליצה לקרוא בהנאה. אמילי מי המליץ?

ללא כותרת ללא כותרת וללא מילים נוספות. מי המליץ?

מחווה נאה לזכרו של קישון היוצר הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של קישון, וגם לתת משהו מוסף משלו מי המליץ?

החייאה עצמית את השיר הזה צריך לקרוא ברצף, מן ההתחלה עד הסוף ושוב מן ההתחלה, בלי מרווחים ובלי קיטועים. נימוק נוסף על השיר הנפלא הזה רק יוריד מערכו. תקראו לבד. (וכאן המקום להמליץ על כלל יצירותיו של יאיר, כוכב מיוחד בשמי צורה) מי המליץ?

מהבויידעם "כי לא סר חינה" (משינה) מי המליץ?

דברים מצד עצמם על הפער בין דימיון למציאות, ובין חלום - לערות - לחלום באספמיה. הליכה מסוף העולם ועד סופו וחזרה הביתה. זמיר מצמצם בכישרון הוויה אנושית - לשיר רגיש ומלא חן. מי המליץ?

זה לא קורה הרבה שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן- אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות... זה קרה. מי המליץ?