קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
טוב, עכשיו אני עוד יותר מבין אותך וגם קצת מצטער על זה ששלחתי סאטירה מצלצלת לכיוונך- לא מתוך רוע אלא מתוך רצון לצחוק.
אני מקווה שתצאי מן המצב הקשה שאליו נקלעת ושתחייכי עד בלי די :-)
[ליצירה]
לשיר
אנחנו דווקא מכרים ותיקים. בגלגול הראשון שלו שמואל היה חבר נלהב בתנועת מולדת בבאר שבע וגם אני הייתי שם וזכיתי להכירו... אחר כך נפרדו דרכנו - אני המתנתי והוא עבר בדיוק לקוטב השני. אבל אני ממש מחבב את הבחור כי יש בשיריו הומור לא מודע ויש לו פוטנציאל אדיר לסאטירה משעשעת.ואת זה אני מנסה לעורר בו.
כמו כן, אני לא תוקף אותו אישית חס וחלילה, אלא רק את דעותיו. אם תדפדפי אחורה תגלי שלעתים אני מחמיא לו.
רק אני מקווה שמנהל האתר ימצא לרב ירושלמי איזה שידוך למהדרין ואז ירושלמי יתמתן ויתחתן בעזרת השם
[ליצירה]
---
לא ידידי
קראתי בספרו של אורי מילשטיין (שירי רחל "סוד קסמם") שהיו מספר דברים שהשפיעו על שיריה של רחל וביניהם בעיקר החברה החדשה היהודית הסוציאליסטית שקמה בארץ ישראל בין הנופים העתיקים והתנכיים של הכינרת, הרי הגולן והגליל:
"הייתה זו תמימות קדושה שחוללה גם את עוצמתה הפוליטית,הכלכלית והחברתית של ת' העבודה הישראלית... וגם את פלא שירתה (אורי מילשטיין, עמ' 360)
אמת, ששיריה האחרונים היו שירי עצב, בדידות וגעגוע.
אמנם באחד משיריה היא מודה שיש ברוסיה ובאוקראינה נופים שעולים לאין ערוך על הנוף בארץ
תגובות