צור משגב איתן משגב מעוני ודלות ניטה בראש צור בין חרולי קוצים כאבן בוהק קטנה משגב לאהבה ורֶעות מחסה מרוחות זעף הולך עמי לאן שאלך כשיער מתבדר ברוח משגב לעתו בצרה והוא סוער כרוח זרה, אך בתוך הלב הפועם צור משגב איתן בפני המשב המאיים צור משגב איתן