הימים האבודים האפורים
שבין סוכות לפורים
הימים האלה הנכמרים
מניצן הרגע
שעלה כדרדר:
הפך, התעבה לענן
המוריד גשמי זעפו
הימים האבודים האפורים
במבט ממשקפת השנים:
הם מנופפים מרחוק
אל המתרחק בזרם
תוך הלא נודע
הימים האפורים האבודים
מדירת נובמבר
עד רחובות דצמבר
על ספסל ינואר
ועל מדרגות פברואר
יחד עם
הגשם מסמא העין
האבן הקרה הקפואה
והבל הפה המתעבה
ולא מרפה
הימים האפורים האבודים
הם רודפים, סובבים
וזה סוגר, קודר
ואתה מתרחק בזרם
הסוחף את הסירה
בה מצטופפים
ניצולי חירות דעתך
כי הימים האלו האבודים
היו שייכים לך
כי זה אתה
ועצמאותך
כי זה אתה
אתה
תה
ה
תגובות