ללא כותרת
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים אני לא יודע אם עלה על ליבך אך, אני רואה בתמונתך המדהימה רעיון נפלא. בראש התמונה רואים הריסות של בית ואילן בקרקעיתה מאחורי הפרגוד (היוטה הלבנה), זה נראה כמו עמודים שהם עמודי בסיס לבניין חדש... והכל בתמונה אחת. זה משחק ויזואלי יפה של תקומה מחורבן. (תחשבי על זה, אולי הרעיון הזה יוליד בך כותרת לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטרפת להתפעלות. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, ממש יפה!! אבל.. איך, איך עשית את זה?? רעיון מקסים!! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. מה עוד יש לומר? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, נלחץ לי רק רציתי להוסיף, שלא תמיד הפנים הן המבטאות את היוצר, לפעמים זו שפת הגוף, האווירה, קווי המתאר. (לדעתי כמובן - דעתך לגיטימית לגמרי!) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מתחברת מאוד למחוזות שמגיעים אליהם כששומעים פינק פלויד. קשה לי להגדיר אותם אבל זו חוויה אחרת לגמרי. החוויה העצומה הזו, המפחידה ומעוררת ההשתאות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחברת מאוד לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לא חשבתי אף פעם על הצבא כאמהי, אלא משהו הרבה יותר קר. בהצלחה ותחזור בשלום! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!! כל פרט כאן רק מוסיף לתמונה הכוללת. אני אוהבת אנשים ששמים לב לדברים הקטנים. הפרח הוורוד שמתאים לקטע הוורוד הקטן בסנדל פשוט מעולה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי כדאי לך להגדיל את התמונה ולתלות אותה בבית. אני בטוחה שהיא תהיה עוד יותר מקסימה בגדול. תנסה!! [ליצירה]
- [ליצירה] נוטה להסכים עם החתלתול. קודם כל, זו יצירה נעימה מאוד. שנית, יש באמת יופי במדעים, למרות שגם אני מבינה בהחלט את השנאה והרתיעה לדבר הזה שמלמדים בבתי הסוהר - אה, אופס - הספר וקוראים לו מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
תגובות