אחכה לגאולה והדרור
המבריחים את השחור
ללא יראה ומגור
אחכה יום אחד
ואף עדי עד
אחכה עד תכהינה עיני
עד ייבשו דמעותיי
עד ילבין שערי
לא אירא ולא אפחד
כי בלב בוטח ומעודד
אשען על צורי עדי עד.
15-1-01
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- יש אנכרוניזם רב בצורה שבה מתארים כוהני השמאל הקיצוני (ההיסטוריונים החדשים) את מלחמת העצמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] דוק הרוצה להיפתח ולהיות מילה אחת גדולה [ליצירה]
- [ליצירה] שחזור מתוך הזיכרון של פנים שאבדו, שחזרו בו הרגש הוא המכחול הראשי וארץ הדמיון היא כן הצביעה. ח.ח על עושר ההבעה ועל הרעיון [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרעיון לסיפור זה בא לי ממה שקראתי על אשה שהיא בעלת גלידריה מעולה ובעלת מוניטין. נוסח ההכנה של הגלידה היה די סודי. פעם היא חלתה וזה העביר לה רעיון שלא תמיד תהיה כאן. היא העבירה את המתכון לכמה מבני משפחתה. [ליצירה]
- [ליצירה] "עם רדת היום בשלוט בי תוגת דמדומים..." הדבר יכול להביא לכתיבת יצירות נפלאות [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן !! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה להקי עננים שטים על הרקיע; מעבר לתהומות הרים, השמש עולה. מעל שְדוֹת ירוקים, רוח רענן רוחפת. נחלים ופלגי מים, שבים לתהילה. השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים) כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה) גשמי חורף, בזעף - מטחו מכה בארץ. הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס. הנהרות נישאים על גדותיים. ססגון התפרחת, שטיחו פורש. חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת) עמודו של השחר, בלב שממה בוקע. עם רדת הליל, מסך כוכבים נדלק. בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע. העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק... כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר... ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת ) וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר: "העולם מבועו לא פוסק" כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו קללת בלעם -רצה לקלל ויצא מברך :-) אחלה של סיפור [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר חזק!!! ובייחוד שורת המחץ: לא רוצה -להפסיק לרצות [ליצירה]
תגובות