אחכה לגאולה והדרור
המבריחים את השחור
ללא יראה ומגור
אחכה יום אחד
ואף עדי עד
אחכה עד תכהינה עיני
עד ייבשו דמעותיי
עד ילבין שערי
לא אירא ולא אפחד
כי בלב בוטח ומעודד
אשען על צורי עדי עד.
15-1-01
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
והוא כזה צנוע,
לכאורה כנוע
מבוקש השב"כ
מסתובב בשבחים
כאן ובשטחים,
נפגש עם אבו עאלין
עם לנין וסטלין.
וגם עם מ' וכף
מהשב"כ
שיושבים ל ו על האף
מחולל
בניסיו
בשיריו
ובלהטיו הגדולים
על מדווי מצרים
מכאן ועד שעריים
עוד נשמע גדולות
בצפירות יורדות ועולות
עוד נדע נצורות
בעוצם ירי וצרורות
עלי ירושלמי האינטרנטי
וחיבתו לקוד האתי
עלי הקומוניזם
ורמיסת הפשיזם!
שיבקר בשב"כ ובמטה
שישתה כוס תה
ואם צריך סיגריה
שיבקש יפה, שלא יהיה חצוף
ושלא יכבו אותה על הגוף
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים, מי שחולף במנהרה שכביש עובר בה יכול לחוש אולי מרחק חלוף גיאוגרפי אבל אולי יוכל להרגיש מרחק היסטורי ואולי.. טוני ודאג יקפצו לו מול העיניים...
[ליצירה]
ומי פילל ומי מילמל
שירושלמי שמואל
ימציא עגה חדשה
כעוגה בציף דובשה.
שפה בה מילים יוכפפו
וביטויים יתעופפו
וקומוניזם בשירו
ולנין יקום מקברו
וסטלין יחייך בחיוך מאיר
וישלח את ירושלמי
לסיביר
תגובות