תנוע הרוח בסיעורין
סביב גלגל חמה מלהט
השוקע בים לאיטו
וצבעו כגוון הארגמן
מוקף צבעי פסטל בל יאמנו
תנוע נפש האדם בסיעורין
סביב אהבה גועשת ולוהטת
כיין אדום עתיק נושן
מפיח חיים בבני אנוש
וקושר שני לבבות
2002-1
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כאב ושקט ושוב כאב [ליצירה]
- [ליצירה] -- מרגש ומיוחד, אשרי יולדתך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממליץ לקרוא את זה בעוד אתה מרביץ סחוג או לוגם מלוא לוגמיך מרק רגל עם חילבה בלולה [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הרוח זו שיללה, לא תן בודד בטבע ילדה תועה היא ילדה בדרך אל ביתה בליל חורף קודר. [ליצירה]
- [ליצירה] -- בין אגדה עתיקה לזכרון נשכח [ליצירה]
- [ליצירה] כבוגונויליה אשר משפיעה מיטב צבעיה, כך היה היה בו אדום המסמל את החיוניות סגול בו היופי הפנימי צהוב המסמל את האור וגם הלבן המסמל את לובן החיים את תחילתם ואת סופם יהי זכרו ברוך יפה כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] זו לא בעיה, הם גם פרסמו את זה. אני לא ציינתי את שמה, לא ציינתי את שם בית הספר ולא את השנה. ואני חושב שאם היא קראה, היא הבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ניגר נוף ממכחול שמיים על בתי הקנבס איזו שפה ציורית! ממש עושר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שיר כשובר את השקט [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה. ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין . לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים "עתיד סוגה בשושנים" יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-) [ליצירה]
תגובות