מהו הריח הענוג
אשר שורה עלייך
עת נשוח בשדה
לעת ערוב היום?
מהו הניחוח הנושב
הבא מבוסתן הפרי
ונושב כרוח משלו
הישר אל חלוני?
ניחוח האהבה
שלעולם אינו נימוח
גם בשעה הכי מתוקה
אך גם בשפל ומצוקה,
אינו תלוי בדבר
רק בעתיד
הווה
ועבר
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תגובה לאודיה (פיצקית)
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
[ליצירה]
----
הם כל כך שמנים מעונג
שאם תירי בהם כדור בעכוז
הם לא ירגישו שירו בהם,
הם לא יותר מוכשרים
ממני או ממך
אבל בכל זאת הם שם
בעזרת פרוטקציה
של בן דוד
של סבא
של השכנה
של שולה
שגרה ליד
סבא גרונם
אי שם
בקוצק
[ליצירה]
תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת
בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא.
ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם.
אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום.
שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו.
הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה
אני אוהב את זה שנתתם פרשנויות שונות לשיר
תגובות