מהו הריח הענוג
אשר שורה עלייך
עת נשוח בשדה
לעת ערוב היום?
מהו הניחוח הנושב
הבא מבוסתן הפרי
ונושב כרוח משלו
הישר אל חלוני?
ניחוח האהבה
שלעולם אינו נימוח
גם בשעה הכי מתוקה
אך גם בשפל ומצוקה,
אינו תלוי בדבר
רק בעתיד
הווה
ועבר
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תגובה לאודיה (פיצקית)
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
[ליצירה]
שירתה של הבודדת. יש כאן שמץ של כתיבה מוזרה:
"בין ארבע גברים כורעת על ארבע" אפשר להבין מזה שחייך נקרעים בין ארבע גברים, או שמא היו לך מערכות יחסים עם ארבעה גברים במהלך חייך. את כורעת על ארבע אולי מחפשת את העבר?
"הולכת מדירה לדירה
מגבר אחד לשני"
אולי את תרה את העבר. מחפשת את היחיד ההוא שעזבת והקשר איתו התפספס.
נוזלים- נוזלי ים העבר המתערבבים האחד בשני ויוצרים במכחול את השיר הנבנה..
או- שאולי מערכות היחסים האלו מתרחשות בהווה הנתון ואז יש בכתיבתך שמץ של שירה אירוטית משהו ואף מעבר לכך.
[ליצירה]
כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט:
"יש לך חלומות"
ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר:
"האדמה"
השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון.
אהבתי
תגובות