מהו הריח הענוג
אשר שורה עלייך
עת נשוח בשדה
לעת ערוב היום?
מהו הניחוח הנושב
הבא מבוסתן הפרי
ונושב כרוח משלו
הישר אל חלוני?
ניחוח האהבה
שלעולם אינו נימוח
גם בשעה הכי מתוקה
אך גם בשפל ומצוקה,
אינו תלוי בדבר
רק בעתיד
הווה
ועבר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - מהמם. אבל זה נקרא בעיניך "אינו תלוי בדבר"?! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים פשוט נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה. הלוואי שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה (פיצקית) "אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... למה העבר בסוף??? בד"כ מתחילים מהעבר אל העתיד... ודווקא באהבה זה כך... [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאש יוקדת: טוב שאתה שואל. לעתים ניחוח האהבה לוקח אותנו אחרוה אל רגעים מופלאים. ריח מזכיר לנו נשכחות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] התקשרות מלאה "רק" נותן טון חדש- "ניחוח אהבה" תמים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו מטחנת בשר (שהיו טוחנים בה קרפיון לגפילטע) [ליצירה]
- [ליצירה] --- פרידה עם אפשרות לדלת פתוחה. אהבתי את הסוף [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עוצמתי וכואב. איני יודע אם אלמנט החזרה על המילה "איבדתי " מפחית מעוצמתה של המילה או גורם להפנמה של המילה הזו בקרב הקורא :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תיאור נוף, תיאור הר, תיאור היסטורי, הר נשכח זכרו נשחק.. [ליצירה]
- [ליצירה] בלוז ואווירה ולילה סביב, ושיכרון מוזיקה ושעות אשמורת שלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] זריחה אנושית מול זריחת הטבע. הטבע כעד לאהבה בינו לבינה. אהבתי את שורת הסיום: יִראוּ עֵינֵיינְוּ וִיחֵזוּ, בְּאֶלֶם זְרִיחָתֶךְ... תמה אני איך לא הגיבו עד כה ליצירה משובחת זו. ולמה אני צריך להחזיק את מדור התגובות הזה על כתפיי! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיאור ואת הדימיון שמזכיר לי את היותי ילד - אז חשבתי שאפשר לעמוד על העננים ושהם מאוד יציבים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מה את עושה כאן? לכי לוינה ותצטרפי לקהילת נטורי קרתא ומשם תסעו לטהרן ותתחבקו עם מר אחמדינג'אד [ליצירה]
- [ליצירה] --- צבעוני ואהוב כל הכבוד [ליצירה]
תגובות