יושבים בצוותא, מעלים עשן, אט אט ובבטחה כמוסה השראות רוחפות בחלל החדר. מבין עשן הקטורה פורחות מילים ומוזות כדמויות מן האוב: רחל, ביאליק, אלתרמן זיק ניצת לפתע עט נשלף כמצית, יד נוטלת מפית נייר או נייר עטיפה ומתחילה לרשום והאותיות מסתדרות: שורות שורות סדורות סדורות