סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- חי חי חי ח י אני צריך לעשות פעם תרגיל כזה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנאמר מאה ועשרים מעלות מתחת לאפס... [ליצירה]
- [ליצירה] בדמעות שאת בוכה... כתוב ברצף ומראה עד כמה שזה ספונטני [ליצירה]
- [ליצירה] יא ירושלמי המשבית פנה לערוץ 2 וקבל תכנית! אני ראוה את כולם אצלך מבקרים רבנים, בדרנים ובעיקר זמרים הרייטינג יטפס כמו עץ הדרים והערוץ יוסיף לך עוד עונת שידורים! הסטנד אפ שלך יהיה עמוק ויגלגל אותנו מצחוק רק אל תביא את שלי בהסעות כי היא תפתח את הפה בקללות! [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! בית ראשון ושני פונים אליו - אתה אתה ואתה שלקחת את זכרונותיי ודמעותיי, ואחר כך בא הבית השלישי והמסכם: אני (גוף ראשון) לוקחת את מה שנשאר ונעלמת. ישר כח על המבנה! [ליצירה]
- [ליצירה] לעת כתב שיר אחרון שמט את כל כתריו והניחם על הרצפה הדוממת [ליצירה]
- [ליצירה] רוחני ונשגב. הדובר פונה אל הנמענת בדבר מילה רוחנית לפני שתעמוד מול כסא הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] תומר עומד זקוף מול מי כנרת החמים אוצר בחובו אגדות אוצר בחובו תוגה מוארת אודות נעמי שמר ורחל המשוררת [ליצירה]
- [ליצירה] --- בועת החופש הכלואה בינות סורגי מתכת וביבר זכוכית אהבתי [ליצירה]
