סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
בריוניו של ההוא
רוזנשטיין והלפרון
באו והיכו
ופצחו בזמר ורון
ערסים עם גורמט
מריחים ומסריחים
כמו סוס מת
את השמחה משכיחים
מרביצים בחטא.
גרים בשכונת מצוקה
נוהגים בבי אם וה
צופרים לכל מתוקה
נוקמים, מרביצים ו
לירושלמי שולחים פיתקה...
[ליצירה]
לא רוצה להיכנס לעניינים שבין הבדיה למציאות, אבל אם יש לזה קשר קלוש כלשהוא למציאות של המונולוגים האמיתיים שאתה לאחרונה מתאר, אז העניין (לפחות לפי נקודת השקפתי) הוא פרובלמטי, יכול להיות שבשלב הראשון זה טוב מבחינתך, אך לטווח הארוך יהיה קשה עם אותה בחורה.
[ליצירה]
האשמה העצמית הקלאסית
פשוט, השמאל הקיצוני "חולה" על הכיבוש שמאפשר לו קתרזיס של כל השנאה העצמית הקיימת.
זוכרני ששבועיים לפני משאל הליכוד על תכנית ההתנתקות כשכבר נראה שהתכנית תעבור, אחת בשם טניה רייהרט כתבה בידיעות אחרונות שעזה תהפוך ל"מחנה ריכוז המוקף מארבעת עבריו בגדרות".
אם כך, אמרתי, הבעיה היא לא ה"כיבוש" כי גם אם ניתן 99.9 אחוז משטחי יש"ע השמאל הקיצוני תמיד ימצא איזה תירוץ שאנו בכ"ז כובשים דורסניים או "סוהרים של אוכלוסיה אזרחית הכלואה במחנה ריכוז".
כנראה הבעיה היא בנפש הרדיקל ההומיה.
[ליצירה]
---
מחורבן לתקומה
מאבל ליום טוב
מה שנאמר:
"הפכת מספדי למחול לי"
הבעה יפה ומלאת פאתוס, אם כי (לעניות דעתי האישית) אי סדירותם של הבתים קצת לא מסתדרת לי