סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
המלצה!
בשיר זה את מתארת את כל הדברים הרומנטיים שהאהוב מביא:
כוכבים
לבנה
שושנה
רוח מלטפת.
והנה, את מגלה שכל אותם דברים הנם בעצם חרב פיפיות, הם פשוט קמלים והולכים, לא נשארים בעינם, הם מזוייפים, אינם אמיתיים בעינייך.ואיתני הטבע שהם השמש והגשם אשר באופן רגיל מביאים ברכה לעולם ולבן האנוש הופכים ומקצינים וגורמים אך סבל.
את מגלה שרק הדמעות והכאב נשארים, וזה לא מוסיף לך מנוח.