סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- מצוקת נפשו של התלמיד ההומניסט ובעל החלומות בעת לימודי המתימטיקה והגיאומטריה השנואים עליו, על כן הוא מנסה לפרוח מן הקווים המגבילים והשנואים, המדוייקים ומכניעי החופש, באמצעות ציור של עלמה פורחת צבועה בכחול המסמל את החופש, זאת לעומת קדרות השרטוט הגיאומטרי והמדכא אהבתי וגם הייתי בשרטוט, סליחה בסרט הזה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) התפוצצתי מצחוק!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה עושר של לשון ותיאורי טבע הלקוחים ממקורות הנצח של ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] --- הספק והבלתי ידוע מה נעשה נגדם??? :-) חביב [ליצירה]
- [ליצירה] --- מן התנ"ך אל התקווה לשלום :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא ידידי קראתי בספרו של אורי מילשטיין (שירי רחל "סוד קסמם") שהיו מספר דברים שהשפיעו על שיריה של רחל וביניהם בעיקר החברה החדשה היהודית הסוציאליסטית שקמה בארץ ישראל בין הנופים העתיקים והתנכיים של הכינרת, הרי הגולן והגליל: "הייתה זו תמימות קדושה שחוללה גם את עוצמתה הפוליטית,הכלכלית והחברתית של ת' העבודה הישראלית... וגם את פלא שירתה (אורי מילשטיין, עמ' 360) אמת, ששיריה האחרונים היו שירי עצב, בדידות וגעגוע. אמנם באחד משיריה היא מודה שיש ברוסיה ובאוקראינה נופים שעולים לאין ערוך על הנוף בארץ [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר כי ציורייך הם שירה! ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך: רץ אל המלכה -אביב וסתיו --------------------------------- הבקעת שורות, מילים צעדת ודילגת לאלפים הבקעת, זרמת, פילחת אצלה נותרת רץ שחור. עבורה נותרת במשבצת וכשעשית צעד לכיוונה הורדת מן הלוח. וזה נמשך כבר שנים על אותה משבצת כניסה הכניסה אל ארמונה של המלכה הלבנה. כשביקשת לפנים משורת ועלית משבצת נוספת נדחפת על ידי הפרש נפלת לשלולית והוכתמת והתלכלכת נותרת טוראי פשוט צועד, דורך במקום בוטש את קרקע הלוח מקלל בפה כואב אוכל את הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה. ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין . לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים "עתיד סוגה בשושנים" יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שלא נדע עם הקונספירציות האלה... אהבתי, משעשע ומעלה מחשבות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ועל גרוגרות אלו נאמר: "גרגר גרגרי גרגיר הנחלים אגרגרך, ובגרעגר (רעשן) ארעיש מוסדי ארץ וממשלותיה. [ליצירה]
