סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כשראיתי את הקטע המטורף והציני שעשו בני המשפחה מעצמונה נזכרתי שראיתי סצנה את הסרט "הפסנתרן":
בגטו ורשה עוצרת מכונית גסטפו ליד אחד הבתים, הנוגשים שבתוכה עולים לקומה הרביעית, שם מסבה משפחה, בראש המשפחה עומד אדם נכה על כסא גלגלים, דבר ראשון הקלגסים זורקים אותו מהקומה הרביעית.
דבר שני -הם מורידים את בני המשפחה -אומרים להם לרוץ קדימה ופשוט יורים בהם -והכל בלי סיבה,ובחדוות רוע רק משום שהם יהודים.
האם תקראו כך לאחינו החיילים שמבצעים את הפקודה בחריקת שן? שבאו באיפוק,ובחיבוק?