סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
- כשנילס פגש את דריידל
- פיוט לחתונה
- האסטרושהיד הראשון
- בית הכנסת בפלורנטין
- הבית שבורה- חלק שלישי- "סבא אליעזר"
קשור אלי
- [ליצירה] מאמר יפהפה. יש לציין כי יש כאן תערובת של צבעים - כהים ובהירים והמגוון הוא רחב. אך- קחי את ירושלים לעומת תל אביב. לדעתי בנות תל אביב שבאו מכל רחבי הארץ אל הכרך הגדול יפות מבנות ירושלים בפעם הבאה כתבי למה השמאלניות יפות יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] חידה: מי חיבר את השיר הבא: עלו ילדי ארץ מולדת, הגיע יום התהילה! נגדנו הרודנות הניפה את דגלה ספוג הדם התשמעו, בשדותינו את שאון החיילים העזים? הם באים אל קרבנו לחתוך גרון בניכם ורעיכם פזמון: לנשק אחים!! התקבצו לגדודים!! צעדו, צעדו תנו לדם הטמא להרוות הרגבים. [ליצירה]
- [ליצירה] פתאום פניך לא מוכרות זה לא אתה של מקודם זה אתה של עכשיו זעקה דוממת ממך עולה אשאירך בשתיקתך ואתן לך אתן לך לפרוט על תשתיות מחשבותיך וכדברי המשוררת: לא אפריע בדידותך מספיק לקרוא את השם איה שחר בכדי לדעת שהשם צופן מאחוריו שירים עם תווית של איכות [ליצירה]
- [ליצירה] העין הזוכרת התמרה הבוערת והעין כעדה והציור לה לתהודה ======= מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ויפה. בדרכו המקורית [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
- [ליצירה] "מקולות מים רבים אדירים משברי ים!" [ליצירה]
- [ליצירה] שירה משתבחת! זוכרת-כפות הרגליים וההליכה בחול היפ מעלים זכרונות של הליכה לאחור, ממש כשם שכפות הרגליים בחול הטובעני חוזרות קמעא אחורה... הלב כמו גל כחול-המיית הלב דפיקות המשברים אלי חול, הים הסוער המלא ניגון וגעגוע ואהבה ובתוכו מחשבות מחשבות כדגים רוחשים. מנגינה-כאן באה לידי ביטוי המנגינה שאינה נראית על ידי שוכני היבשה אלא בצורת צדף, קונכיה שבהיותה בים הייתה כשירת סירנה בוקעת מבין סאון המעמקים, דגים ויצורי ים רוו נחת מבין הנעימות. אך כאן ביבשה, כשהדובר כותב את שירו -הוא מזהה את הצדפה עם המנגינה שהיא הייתה פעם. מנגינה שהפכה לצדף [ליצירה]
- [ליצירה] --- תפיליריקה אל היושב במרומים. נוגע ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מכושף, איתני הטבע ועופי שמיא מכשפים עין רואה [ליצירה]
