תודה לאיילת ש,  על שירה "נשאר איתך"  שרוחו סייעה לי בכתיבת שיר זה.

ישנו מבוע בלב יערים
השבילים אליו נסתרים
אך כבר גילו אותו הציפורים
ממנו שותים, אודותיו מזמרים.

מבוע יקר כפז
השמש תפז לו פנים
מימיו צלולים ורעננים
השראתו כיין עדנים.

והנה יום אחד מופלא
איש מוזר אותו גילה,
ולאחר שתעה בדרכיו
בינות החורש וסבכיו
לגם מברכת מימיו
שאב מזמרתו אל כדיו,
לקח עמו לדרך
כנוזל יקר ערך.

לשלשה מחבריו
יחלוק מימיו במאורה
כיד המלך או במשורה
לברכה ורעננות יצירה,
למען יכתוב איש איש
במילתו
בדרכו
ובשפתו
את השירה