קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
אתה ממולכד משני הכיוונים יא ירושלמי:
האם כוונתך לנחלת בנימין התל אביבית, סמל לבורגנות הזעירה שהתפתחה אחר כך לנתניהוהיזם הקפיטליסטי או שמא לנחלת בנימין אשר בפלסטין השדודה והעשוקה ביד הנוגש הציוני (רמאללה והפלך)
[ליצירה]
יפה ביותר.
רואים את משק כנפי העבר ומשק כנפי הווה יחד עם העתיד...
בעבודותייך האחרונות את משכילה לשלב 3 זמנים ב3 תנועות של בעל חי אחד. משהו שמזכיר קצת את התנועתיות בה השתמש מיכלאנג'לו.
[ליצירה]
בעצם ביקרנו שם לפני חודש, היה שם שולחן ריק וכשעברנו הוא ישר הציע לנו לשבת ומילא אותו בכמה צלוחיות של מלפפונים מתפצחים פריכים ופיתות וסחוג פלסטיני וחילבה,
ישבנו עיינו בתפריט, אברהם לבש חולצה של "גוש שלום" והביא מג'דרה מפתיעה בטעמה הנמס, איסמעיל הביא קובות מלאות בשר חום אדום כזה, אחר כך אכלנו קישואים (כרעא בקושי) ממולא בגרגירי תירס צהובים ו נימוח בפה היה שם גם בצל שלוט ממולא באורז עירקי אסלי, איסמעיל חייך כל הזמן ואמר שהוא בוגר קורס של תדמור ובוגר קורס הבישול של יאסר במוקטעא.
אחר כך הגיעו המנות העיקריות: לשון בקר ברוטב לימון עם נענע, זה היה קצת אנמי, אבל היו שם ריאות צלויות ברוטב עגבניות וסטייק פרפר שעף לו כמעט מהמגש והיה חרוך מעט.
לסיום השארנו שם 150 שקל, היה שיגעון
[ליצירה]