[ליצירה]
אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים.
לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא.
בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
קטע שהוא כנות, עצבות ומבט חודר למציאות מנקודת הראות של האדם האוהב, האדם הרגיש, שמודע לשוני בינו לבין מציאות החיים הקרה והמנוכרת, אך איננו מקבל אותה, דבר שהופך את חייו לטרגדיה. אהבתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר.
בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש)
[ליצירה]
אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה.
"כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף.
ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים...
וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש,
שינעם לך ברוך
כּנרת~~
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
כן זו האהבה,אין ספק...כל תיאור-->כה פשוט אך כה נכון!האהבה כמו שאמרת היא הקצפת בעוגה וכו',בשבילך,האהבה היא טעם החיים...אני חושב שזה די מתאים לא?=]
תודה לך!
[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=]
תודה לך!
[ליצירה]
המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה..
תודה רבה =]
[ליצירה]
[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)