אהבתי, כאהבת יוליה לרומאו,

אותם כיסופים לליטוף, לתשוקה,

אותן הדקות של אינסוף מייגע,

אותה הכמיהה, הרצון, הערגה.

 

אהבתי כאהבת יוליה הנרגשת,

אותה התחושה של תקווה מחודשת,

ואיך הלב מתכווץ או נרפה

חונק בתוכו חיזיון שנספה.

 

כשייפגשו אנשים לחלוק זיכרונות,

וידברו על אלה שידעו הם מכאוב

ירימו גבה, יפזזו תואנות

ולא יאמינו שכך אפשר לאהוב.

 

אך האהבה הנשגבת, החשק לטוב,

ימשיך לפלח בקרבת אלוקים

ובפאתי השפיות נבקש ברכתו

ונחיה בטרוף בינות נקיקים.