שמך הותרת בשתי ידיי,

השארת ליבי בדם שותת.

יופייך חרצת בתוך עיניי,

שלא יכבה בם,לעולם.

ראשך אחור אליי הביט,

ורוח סתיו תחתיו נישב.

החייה נפשי בשלל צבעים,

כפרוח ורד,בשדה.