רץ ורץ על הרים וגבהות,

כמו גלגל החיים,כמו גלגל מזלות.

עקרב,בתולה,תאומים ומאזניים,

כל חיי נוזלים מהידיים.

מחפש את האור,את הזיק בעיניים,

איזה אות ממנו,הגדול שבשמיים.

נגמרו המילים,לא נותר מה לכתוב,

הדם שנשפך,הוא היה אדם טוב.

אגדות וסיפורים עליו נכתבו,

שירים ותווים,בגופו הם ניגנו.

התיעוב,הבשר,הדם הטהור,

הרוע שלהם ,בלב עשה חור.

איש מגורש,מנותק מהכל,

מדוכא,מבואס,לא רוצה לאכול.

רק מוות רוצה,כך לא יהיו דאגות,

אין דבר שיפצה,את כל הלבבות.

שבורים,רצוצים,מתבוננים ברקיע,

מחכים מצפים,לטוב שיגיע.

את הרע הם קיבלו,אך לא את הנס,

לא לזה הם כמהו,והלב מפרכס...

רץ ורץ על הרים וגבהות,

השמש נושקת לכל הלבבות.

גדי וטלה,וגם דלי מלא מים,

אין בית אוהב,גם לא בשמיים...