אומנת ליבי את, כלת מבטחים,
מכאוב בסוגר של ורדים את נעלת.
לחופי אהבה נדדו סירותייך,
ירדו מלחים, וכבשו ארצותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה. "כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף. ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים... וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש, שינעם לך ברוך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר חזק אם דימויים חזקים , פשוט מקסים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. יצירת אומנות. יפהיפה.. כואב, אבל מקסים. הרבה אור אורי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לקרוא שוב ושוב (-: [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ק-ס-י-ם-!ממש הרגשתי את הילדותיות המתוקה הזאת בשירך!אחחח אין כמו ילדים כשהם קטנים...הלוואי וכולנו היינו תמימים כמוהם לעולם...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ממש יפהפה!!התיאורים האלה ממש נותנים את האווירה העליונה והכל כך שקטה הזאת,של התרוממות נפשית מול מפל מים חיים שכזה!מדהיים! תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון..וזו הידיעה הכי חשובה בחיים לדעתי,לדעת שתמיד אפשר לתקן ולהתחיל מהתחלה..חיים חדשים,אהבות חדשות,נשימה חדשה.. ממש יפה! מאוד אהבתי,תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתייי!! מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר.. כל מקרה ממש אהבתי!...=] [ליצירה]
- [ליצירה] הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה. כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח! יהיה טוב..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] לשקם להמשיך את הפחד, להרחיק. עתיד רחוק ורוד חלום? אולי, אך בלי יאוש, לעולם כלל!!! ממש מרגישים את הכאב מתוך השיר..כל מילה ומילה,כואבת..אולי לא מתאים שאני זה שאגיד זאת,אבל לשקוע עמוק עכשיו,זו לא הדרך..צריך לקום מן החורבה ולהמשיך הלאה! יפהיפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים... אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים... כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר... תודה לך...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו,פשוט וואו..אין לי מילה אחרת...מדהים,מרהיב,יפהפה,מטורף,מקסים,מיוחד,פשוט וואוווו!!!זה הדבר הכי יפה בעולם!איזה כתיבה מדהימה..הבעת את הגעגוע בצורה שאי אפשר לעמוד בפניה...שנזכה כל אחד לאהבה שכזאת!הצלחת לרגש אותי..כל כך תודה לך!!! עשית לי באמת פורים שמח... [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת,גם בחור הכי שחור,תמיד תהיה טיפה של אור...ככה אני תמיד חושב,וזו המציאות אותה אני רוצה לראות,ומקווה שכולם יראו כך את החיים!תמיד ישנה תקווה,ואל לנו לאבד אותה בגלל כאב כזה או אחר..גם כשקשה,נקח את החיים על הצד המואר שבהם..ותמיד נזכור את הפנים של אהובינו,ושוב נחייך לנו בשקט..=] שנה טוב כנרת שקטה שכמוך!:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם,אוהביי..=] אני מסכים חלקית עם מה שנאמר פה..לא תמיד יהיה על מה לכתוב עוד..וגם אם אתם צודקים,דמיינו לכם איזו הרגשה תבוא,כשלא נוכל עוד לכתוב מאומה,כל מה שנכתוב,כבר נכתב בעבר...הרגשה עצובה לא?.. זה מה שניסיתי להעביר פה..את ההרגשה הזאת,שנגמר הכל,ונשאר רק העבר.. שוב,תודה לכם על כל התגובות,באמת שימחתם אותי!:-) מקווה להמשיך ולשמח גם אתכם..שבת שלום!! [ליצירה]
תגובות