אומנת ליבי את, כלת מבטחים,
מכאוב בסוגר של ורדים את נעלת.
לחופי אהבה נדדו סירותייך,
ירדו מלחים, וכבשו ארצותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה. "כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף. ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים... וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש, שינעם לך ברוך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר חזק אם דימויים חזקים , פשוט מקסים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. יצירת אומנות. יפהיפה.. כואב, אבל מקסים. הרבה אור אורי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לקרוא שוב ושוב (-: [ליצירה]
- [ליצירה] העולם כשהוא ריק מעצים דומה לאדם ללא גוף..אין בו יופי,כשלוקחים את היופי מאדם זה מונע כל אהבה אליו...וגם אדם נוטע עצים בכל יום וכך ממשיך את קיומו של העולם ושל חייו בכך שמותיר ילדים ונכדים שישמרו על המשך נטיעת העצים..."כי האדם עץ השדה..." תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה... כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש.. יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות... בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר... תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה... הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא... והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם... תודה לך יולי! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור יפה לדעתי,של לדעת טוב אמיתי מה הוא... למרות הפיתויים לא נשבת ברע... יפה...תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ממש הצלחת להעביר את המסר!!הדרך הידועה כל כך שלעולם לא נגמרת!לצעוד הלאה ולעולם לא להפסיק למרות שבתוך תוכנו אנו יודעים שלעולם לא נגיע אל האופק ולקצה הקשת בענן... הייתי מציע רק לנקד כמה קטעים כמו "סוֹפה" וסוּפה" זה מבלבל... קטע מדהים כתבת...=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב.. את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=] מדהים! תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך!!נעים לשמוע מילים חמות כאלה מיוצר כמוך..! שנה טובה ומתוקה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם,אוהביי..=] אני מסכים חלקית עם מה שנאמר פה..לא תמיד יהיה על מה לכתוב עוד..וגם אם אתם צודקים,דמיינו לכם איזו הרגשה תבוא,כשלא נוכל עוד לכתוב מאומה,כל מה שנכתוב,כבר נכתב בעבר...הרגשה עצובה לא?.. זה מה שניסיתי להעביר פה..את ההרגשה הזאת,שנגמר הכל,ונשאר רק העבר.. שוב,תודה לכם על כל התגובות,באמת שימחתם אותי!:-) מקווה להמשיך ולשמח גם אתכם..שבת שלום!! [ליצירה]
- [ליצירה] הדך להתמודד עם הבעיות היא לקחת אותן כ"מתנה" מהקב"ה וכך תבוא הגאולה,כשנבין שהכל ממנו...גם הכאב והרע,ולא רק הטוב. [ליצירה]
תגובות