עין אלמנות תדמענה מבוראן,
ויד יתומים תקצר משלום.
לב שכּולים יוותר כתהום,
והחיוך על פנייך, שקר וכזב?
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי כמה נכונים דבריך!נכוןנים וחזקים כמו הסוף הלא ידוע...מש נהיניתי מהמילים והתיאור האחרון...כל כך תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שהאינסוף של כל אדם הוא שונה,ומביא לו את הדבר הכי מושלם שלו עצמו,בין אם זה כמיהה כמו שכתבת או חיבור אמיתי ושלם,וכל זה רק כשתגיע לאינסוף האמיתי...שלא כל אדם יודע מהו..[אני מקווה שפירשתי נכון את מאמריך..ככה היה נראה לי..] ולכן כשאתה אומר אינסוף,שלך זה כל כך נראה פשוט,אדם אחר לא יוכל לפרש את מה שתגיד,אלא יחשוב על דבר אחר ולא ברור-שזהו האינסוף הלא ממש ברור ואמיתי שלו.. שנזכה לראות את הסוף הטוב שבחיים וכל אדם יראה את האור שבסוף ויבין את המשמעות האמיתית של האינסוף..=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לשכוח כזה דבר תגידי?!מקסיים! "השחפים יקרעו את הרקיע..." תיאור מדהים! יום אחד כשאשכב במיטה ואכבה את ליבי,אזכר בשירך ואדליקו מחדש...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מקסים של הדמעות שנובעות מן האושר... כל טיפה,עולם של שמחה! שנזכה לראות אינסוף דמעות כאלו... [ליצירה]
- [ליצירה] כמו בכל עניין בחיים,לכל דבר יש שני צדדים..מקסים! אבל אולי הכתיבה הזאת משחררת אותו?אולי כך הוא מבטא את אהבתו...?אם יניח העפרון לא יוכל לאהוב כמו שהוא יודע.. אז נלך לישון כשידינו אחוזות יחדיו בעפרון מחודד,והדף מונח לידינו,בצד.. מדהים!:) מקווה שמצאת את החצי השני של חייך.. [ליצירה]
- [ליצירה] נתיי!! אכן,לחץ..מתח בלתי נתפס..וכשהמתח יחתך פתאום דממה,שקט הס..זהו השקט שאחרי הסערה בו נתחיל הכל מחדש ונבנה את חיינו ע"י אותן מערבולות שמסובבות אותנו.. יפה..מצריך קריאה נוספת לפני שמגיבים,זה טוב!=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] כואב...=\ אנשים כ"כ לא רגישים בכבישים..ובחיים בכלל... נותן הרגשה כואבת... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור יפהיפה לתפילה אמיתית וכנה של אדם זקן וכבד ימים..רק אדם שעבר הרבה כל כך יוכל לקבל את פני השבת באמת בשמחה וצהלה וירקוד לבואה!ואחריו כל מתפללי המניין והיא,ככלה תכנס אל ליבותינו השבת... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהּ לאותה האחת שתחזור מוכרת אצל כולם...מי יתן ויתאחדו כל שבילי האהבה ולא נכאב עוד אכזבות! תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אליה כקרן האור, כזיו על פני מים רועדים בכתום. כשמש זורחת על הרים רחוקים, כטל הפריחות הנוטף בפרחים. כטוהר השלג,הצחור הנצחי, כשמע הזמר,בבוא האביב, כציפור באויר הדואה במרום, כדמעה מן העין,הממאנת לפול. אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-) אין לי עוד מילים להוסיף.. רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה.. תודה לך יולי!=] [ליצירה]
תגובות