ביום של שקיעת העיניים,
אכה כמו גל על החוף.
בלילה שקוף כמו המים,
אחלחל אל צבעי הנוף.
אקרע את הלב הקשוח,
בדמעות של שמחה וכאב.
אחכה לה בצל האשוח,
כמו הרגש שאליה רעב.
מתחבר למילים,לדפים הקרועים,
נרדם וחולם על נהר החיים.
שזורם כה מהר,ואני לא מספיק,
מנסה לעצור ורק מחליק.
ציפורים נודדות מביטות בי פתאום,
מנגנות לי שיר עצוב.
מיתרי הכאב נשמעים אז בקול,
מנעימים לליבי העזוב.
