חרש הלכתי בין עצי הדממה,
לא שקט ליבי למראות האימה.
מייחל למותי, למיתת דומיה,
לעלות כעשן, בכיבשן אהבה.
לגאות אל החוף כקצף הנשטף,
לגעת ברוח כעלה הנידף.
לדאות בשמיים ללא איש מעליי,
לטבוע במים, ולא לשוב לעולם.
לוחש על שפתיי את שמה בסופי,
רוצה עוד חיבוק, נשיקה אחרונה.
שלא תשכחני, שתדע כי אהבתי,
אך המוות קרא לי, לא אוכל לסרב.
תגובות