עוד סיפור לפני השינה,

עוד לילה אפור וסגריר במיטה.

שוכב על הגב ותוהה לי בשקט,

איך חיי השתנו כשפגשתי אותה.

על שפת הים פוסעים אט אט,

חשופי רגליים, טובעים בחולות.

גל ועוד גל מתנתץ על ידייך,

ופנייך מאור הירח קורנות.

אחוזי אהבה של ימי נעורים,

שלובי ידיים ישבנו על החוף.

הערב ארוך ולא משו פניי,

מראות את עינייך שזורחות עם הנוף..

דממה משתררת על שפת הימה,

יורדת על גופי, מרוקנת כל אות.

חיי עוצרים מלכת, פורחים בשלכת,

את ליבי כבלת באהבת החולות.

הלבנה משתקפת על פני הגלים,

והירח נסתר מפני החולות.

הוא ראה אהבה של בני נעורים,

והחליט לחדש את ברית האבות.

להמשיך את הקשר בין שמיים וארץ,

שלא תכבה החמה, והחושך ימלוך.

שכולנו נזכה בביאת משיחינו,

רק על ארץ אהבה יוכל הוא לדרוך.

כי ברוע ונפל, לא יצליח לשרוד,

רק טוב בעולם יקיים את ליבו.

את אהבת החולות יחפש הוא בכח,

לא ינוח עד אשר ימצא את חופו...