[ליצירה]
העולם כשהוא ריק מעצים דומה לאדם ללא גוף..אין בו יופי,כשלוקחים את היופי מאדם זה מונע כל אהבה אליו...וגם אדם נוטע עצים בכל יום וכך ממשיך את קיומו של העולם ושל חייו בכך שמותיר ילדים ונכדים שישמרו על המשך נטיעת העצים..."כי האדם עץ השדה..."
תודה...
[ליצירה]
התיאורים שנתת כל כך מזדהים עם האהבה כשלעצמה!
"אור שלא נגמר..." ולבסוף "נעלמה..."
האהבה תמיד תשאר כאהבה,בורחת תמיד ומפציעה ברגעים לא צפויים...
מדהים!!!
תודה!
[ליצירה]
אהבתי אליה כקרן האור,
כזיו על פני מים רועדים בכתום.
כשמש זורחת על הרים רחוקים,
כטל הפריחות הנוטף בפרחים.
כטוהר השלג,הצחור הנצחי,
כשמע הזמר,בבוא האביב,
כציפור באויר הדואה במרום,
כדמעה מן העין,הממאנת לפול.
אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-)
אין לי עוד מילים להוסיף..
רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה..
תודה לך יולי!=]
[ליצירה]
תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=]
מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה..
תודה לך..:-)
[ליצירה]
גמני רוצה!; )
יצירה מדהימה..אני הייתי אומר ככה,כל אדם והחופים שלו..וביום שספינות האהבה יגיעו מהארצות הרחוקות הן יביאו איתן אושר וטוב שאין כמוהו בתוכך אלא רק אצל השני..אצל הרחוק...תודה לך..=]