כשלה עצוב, אני נחרב,

כמו מקדש מעט הנופל מתילו.

כשהיא בוכה אני כאוב,

כדוד על יונתן שהיה לו גיבור.

כשלך כואב או כשליבך קרוע,

חיי המלאים בך, הופכים לריקים.

כשנפשך עזובה, מחפשת תשובה,

אני אחכה לך בכרמים.

אשב ואכל לי פירות מבשילים,

אצפה לבואך בכליון.

נרקיסים וורדים אקטוף לך נאהבת,

את עולה על כל דמיון.

יצירת אומנות של צייר מאוהב,

כמו מלאך, ללא סיבה.

כל שבריר מגופך יפה כמו הרגש,

המושלם-האהבה...