וְאָתַה בִּניַמִין לְבַדךָ תִשְׁכּוֹן,
עָל גְבַעוֹת רְחוֹקוֹת נִשְׁכָּחוֹת מְלִיבִּי.
תִבְרחַ מִן הַשֶׁמֵשׁ הַעוֹלָה בְּהַרִים,
וְתָנוּס מְמָבַּט הַנִשְׁלחַ מְעֵיינִי.
תְחַבֵא אֲחָרֵי חוֹלוֹתָיו שֶׁל מִדְבַּר,
תְגָרֵשׁ כֹּל אָדַם הַמְחָפֵּשׂ דָרְכֶּךָ.
תִשׁתֵה דִמְעוֹתָיי בְּנֶוֵוה הַמִדְבַּר,
וְתִגְמַע אָהַבָה מְלִיבִּי הַשׁוֹתֵת.
