רחש גלים קרב והולך,
חובא מן העין,נכנס אל הלב.
לעת הימים יתכנסו אהובים,
יחְבֵרוּ לם יחדיו,עד לקץ המילים.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר עמוק וכואב..אפשר לראות את הגעגוע ממש דרך כל מילה.. המילים נבחרו בקפידה כזאת שנותנת הרגשה של עצב מיוחד כזה. יפהיפה.. תמשיכי לכתוב,את טובה בזה.. מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו בכל עניין בחיים,לכל דבר יש שני צדדים..מקסים! אבל אולי הכתיבה הזאת משחררת אותו?אולי כך הוא מבטא את אהבתו...?אם יניח העפרון לא יוכל לאהוב כמו שהוא יודע.. אז נלך לישון כשידינו אחוזות יחדיו בעפרון מחודד,והדף מונח לידינו,בצד.. מדהים!:) מקווה שמצאת את החצי השני של חייך.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך!!נעים לשמוע מילים חמות כאלה מיוצר כמוך..! שנה טובה ומתוקה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני תמיד תוהה לעצמי, מה יקרה כשאחרון הכוכבים יכבה... גם אז נמשיך לקוות למחר?... ממש תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני רוצה!; ) יצירה מדהימה..אני הייתי אומר ככה,כל אדם והחופים שלו..וביום שספינות האהבה יגיעו מהארצות הרחוקות הן יביאו איתן אושר וטוב שאין כמוהו בתוכך אלא רק אצל השני..אצל הרחוק...תודה לך..=] [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה. הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..." תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב ל"אבנים לבנים" ועדיין לא ממש הבנתי..אשמח להסבר.. ועכשיו לעיקר,שיר יפה,כי באמת חסרים אנשים שיראו את העולם בקצת צבע ולא רק בשחור ולבן,בים ואדמה..יש גם דברים באמצע..עולם שלם של צבעים וגוונים נמצא בו..קצף הגלים,הרוח הנושבת,החול שנכנס בין האצבעות ברגליים,האופק הנמתח עם השקיעה הרחוקה שלעולם לא נוכל לגעת בה..ועוד ועוד...=] מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני מצטרף לקודמיי,שיר מדהים באמת... מתאר כל כך הרבה רגש ותשוקה...יפה! זאת אהבה...! העלית לי חיוך על הפרצוף עם כל התיאורים היפים האלו... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מילים מקסימות פשוט..כתיבה רצופה וזורמת..יפהפה..=] תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו שביל החיים של האדם והצלחת להעביר את המסר בצורה מדהימה..האקרוסטיכון עשה את שלו והסוף באמת חזק..מקסים פשוט..תודה לך על כתיבה מושלמת...=] [ליצירה]
