[ליצירה]
העולם כשהוא ריק מעצים דומה לאדם ללא גוף..אין בו יופי,כשלוקחים את היופי מאדם זה מונע כל אהבה אליו...וגם אדם נוטע עצים בכל יום וכך ממשיך את קיומו של העולם ושל חייו בכך שמותיר ילדים ונכדים שישמרו על המשך נטיעת העצים..."כי האדם עץ השדה..."
תודה...
[ליצירה]
אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב..
את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=]
מדהים!
תודה...
[ליצירה]
באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!!
מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן..
אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה..
תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=]
שתהיה שבת שלום!
[ליצירה]
המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה..
תודה רבה =]
[ליצירה]
[ליצירה]
אחחח..גם אני מחכה ליום בו אוכל להפציע כך,ליום בו הלב פשוט יפרוץ החוצה בכל כוחו וישבור את כל חומות הכאב שבנה לו גופי וישאוף מאוויר העולם שאיפה עמוקה וארוכה...
התחושה מוכרת...=]
תודה לך!
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
תגובות