ערב על שפת אגמים הוא יורד,
וריח ורדים מתבוסס עַלֵי מים.
מבוקר יאיר, לשחר הלב,
רעות ביאתך, נערת הבריות.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר עמוק וכואב..אפשר לראות את הגעגוע ממש דרך כל מילה.. המילים נבחרו בקפידה כזאת שנותנת הרגשה של עצב מיוחד כזה. יפהיפה.. תמשיכי לכתוב,את טובה בזה.. מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!! מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן.. אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה.. תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=] שתהיה שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=] מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה.. תודה לך..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן,מצטרף לקודמיי,נורא... הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי... מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה... כואב עד מוות... תודה לך...! [ליצירה]
- [ליצירה] המסר היחיד שעלה לי מהשיר הוא,שלא כל נפילה היא רעה!למשל כאן,אם נמשיך עם בשיל היגון הזה לעולם לא נוכל לחזור,אך אם נפלת-אולי בעצם ניצלת! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה..שמח שאהבת את השיר..אין ספק שהרבה זמן לא יצא לי לכתוב כאלה שירים..התגעגעתי אז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] כן..אהבה מורעלת זה כואב,מנסיון..אבל אל לך להתייאש,בסופו של יום תמצא את אשר אתה מחפש.. שיר יפה,בנוי בפשטות,הייתי מציע שתתחיל לנקד כי לא תמיד מובן מה כתוב בקריאה ראשונה..=] חוץ מזה שירך נוגע ומזוהה עם רגש שכולנו חווינו לא-פעם בחיינו.. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה כל מה שהיא רוצה,אולי לא שווה?... אם תוכן המילים אינו מועיל,אני חושב שלא שווה לאומרן... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה. הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..." תודה! [ליצירה]
