[ליצירה]
יוווו..=] איזה שיר אהבה מקסייים!!!היד החמימה הזאת שגורמת לך להרגיש מרומם כל כך,כאילו באותו רגע הכל מושלם וטוב..מכיר תהרגשה אליה התכוונת...
תודהה!!:-)
[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם..
אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...]
תודה לך!
[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
מזכיר לי את 4 יסודות הטבע,מתאר כל כך בתמימות את מראה עולמינו!ממש יפה...כל אדם צריך להתחבר בצד מסויים אל הטבע,כך יתחבר לכל דבר בעולם וגם לצד הבריאה האלוקית,והים המדבר והשמיים הם באמת יופי הבריאה,יופי שלא נגמר,ודווקא אליהם צריך להתחבר...
תודה לך...