השיעמום גובר אני פה ממתפגר

כמו בשיעור ארוך שלא נגמר

הזמן עוצר מלכת כמו עץ בשלכת

כשעליו יורדים אל הריצפה

 

השיעמום סוגר פה אני כבר לא יכול

לא יכול לסבול עוד דקה שפה תיפול

 

העיפרון ביד והספרים בצד

אני כותב מכתב ועוד מכתב

וכשנגמר החומר ואין לי מה לכתוב

אני מרגיש את ההרגשה חוזרת אלי קרוב

 

השיעמום סוגר פה אני כבר לא יכול

לא יכול לסבול עוד דקה שפה תיפול

 

כשהשיעור נגמר אני מרגיש מוזר

כי סוף סוף יש לי כוח שוב לזוז

ואז זה שוב חוזר,והזמן עובר

והמרגש שלי הולך ומשתפר