בוכיה יפתי, עינייה זהב,

שפתיה כשתי אבנים נוצצות.

תבואת שערה, כשדה שיבולים,

כרמים נטועים בשלהי הגומות.

אורה כשל שמש, מגעה של כוכב,

חיוכה הכובש מלטף הפנים.

ליבה הוא הסהר בצל לילה קודר,

וידה מחפשת רק תקווה של ימים.