א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
אז ככה:
א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
מצוין.
אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש.
שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה.
[ליצירה]
מצחיק!
בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי.
חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (:
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות.
אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי.
תגובות