[ליצירה]
בהחלט מסכים..אהבה אמיתית היא אהבה מכושפת,מערפלת חושים ללא הכרה בין טוב לרע,עצב ושמחה,ובכלל,את ההיגיון עצמו היא מכשפת..
אם יורשה להיות קצת קיטש,אהבה מכושפת,גם חזקה כמו כישוף,שלעולם לא נשבר נו מטר וואט,לעולם היא תעמוד...
לא רבים הם הזוכים לאהבת אמת,אבל לא להתייאש,להמשיך ולחפש אחריה,רק כך נוכל למצוא דרך כל החושך בחיינו את האור היחיד,האמיתי..שאחריו נלך כעיוורים באפילה,ונאמין בה כשם שאנו מאמינים בקב"ה ית' שהוא נמצא ומשגיח עליה!שנמצא אותה בזמן,ובמקום,כשהוא ירצה..אחרי הכל,זיווגינו נקבע טרם נולדנו,כל מה שנותר לנו לעשות הוא למצואו..כל מה ששונה הוא הדרך בה נמצא אותו..אם דרך מקרה,או דרך כישוף..
שנזכה כולנו,לאהוב באמת,ולמצוא את אשר מחפשת נפשינו הבודדה,ונאהב גם את אבינו כמו שהוא אוהב אותנו,באהבה מכושפת ללא צל של ספק!
[ליצירה]
וואו,פשוט וואו..אין לי מילה אחרת...מדהים,מרהיב,יפהפה,מטורף,מקסים,מיוחד,פשוט וואוווו!!!זה הדבר הכי יפה בעולם!איזה כתיבה מדהימה..הבעת את הגעגוע בצורה שאי אפשר לעמוד בפניה...שנזכה כל אחד לאהבה שכזאת!הצלחת לרגש אותי..כל כך תודה לך!!!
עשית לי באמת פורים שמח...
[ליצירה]
תיאור יפהיפה לתפילה אמיתית וכנה של אדם זקן וכבד ימים..רק אדם שעבר הרבה כל כך יוכל לקבל את פני השבת באמת בשמחה וצהלה וירקוד לבואה!ואחריו כל מתפללי המניין והיא,ככלה תכנס אל ליבותינו השבת...
תודה!
[ליצירה]
שוב,הכאב,ושוב הדמעות,
עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות?
נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה,
ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה.
כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה..
כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות..
והכי חשוב,תמשיכי לחייך!!
שוב תודה לך..
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=]
שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-)
תודה לך...!
[ליצירה]
תודה תודה..=]
אני לא יודע אם אתה יודע,אבל כבר כמה חודשים שאין מגיב על היצירות שלי...אני חושש שאולי מחרימים אותי??:P
ולתגובתך,כשכותבים על אדם אהוב,כיף לכתוב אופטימי..:)
שוב תודה,ויומצויין!
[ליצירה]
אני אנסה לפרש את זה איך שאני מבין,אדם הוא היעדר אלוקים במובן של הצד הרע של המונח.האדם הוא הדבר הרע שאלוקים יצר ולכן הוא היעדר אלוקים.ובכלל,הבחירה של האדם לעשות רע היא בכלל היעדר אלוקים כיון שאלוקים לא יוצר רע..זה תפקידו של האדם..
פשוט,ובגלל הפשטות זה יפה..=]
תודה..
[ליצירה]
לשקם
להמשיך
את הפחד,
להרחיק.
עתיד
רחוק
ורוד
חלום?
אולי,
אך בלי
יאוש,
לעולם
כלל!!!
ממש מרגישים את הכאב מתוך השיר..כל מילה ומילה,כואבת..אולי לא מתאים שאני זה שאגיד זאת,אבל לשקוע עמוק עכשיו,זו לא הדרך..צריך לקום מן החורבה ולהמשיך הלאה!
יפהיפה!
[ליצירה]
גמני רוצה!; )
יצירה מדהימה..אני הייתי אומר ככה,כל אדם והחופים שלו..וביום שספינות האהבה יגיעו מהארצות הרחוקות הן יביאו איתן אושר וטוב שאין כמוהו בתוכך אלא רק אצל השני..אצל הרחוק...תודה לך..=]