[ליצירה]
וואווו!!!יפהיפה!!העלית בי כמה חיוכים טובים,שבהחלט היו חסרים לי..עיגולים עיגולים,חיוכים חיוכים,הכל בחינם,ומספיק לכוווווולם!
הלוואי שכולנו נחייך כל היום ולא נאבד את העיגול שלנו בלב ים סוער..וגם אם כן,שנמצא אותו תמיד תמיד מהר!
תודה ענקית לך!=]
[ליצירה]
יאא...איזה תיאור מקסים...אבל אל תבכי על זה..את יכולה במקום זאת ללמוד מזה ולהתחיל את הדרך החדשה שלך!ולהתכוון כל יום וכל שעה,לבכות אל אבא בכל זמן ולשיר "ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה..."
הלוואי ותמצאי את דרך הישר ש-ל-ך-!
תודה לך..
[ליצירה]
בהחלט מסכים..אהבה אמיתית היא אהבה מכושפת,מערפלת חושים ללא הכרה בין טוב לרע,עצב ושמחה,ובכלל,את ההיגיון עצמו היא מכשפת..
אם יורשה להיות קצת קיטש,אהבה מכושפת,גם חזקה כמו כישוף,שלעולם לא נשבר נו מטר וואט,לעולם היא תעמוד...
לא רבים הם הזוכים לאהבת אמת,אבל לא להתייאש,להמשיך ולחפש אחריה,רק כך נוכל למצוא דרך כל החושך בחיינו את האור היחיד,האמיתי..שאחריו נלך כעיוורים באפילה,ונאמין בה כשם שאנו מאמינים בקב"ה ית' שהוא נמצא ומשגיח עליה!שנמצא אותה בזמן,ובמקום,כשהוא ירצה..אחרי הכל,זיווגינו נקבע טרם נולדנו,כל מה שנותר לנו לעשות הוא למצואו..כל מה ששונה הוא הדרך בה נמצא אותו..אם דרך מקרה,או דרך כישוף..
שנזכה כולנו,לאהוב באמת,ולמצוא את אשר מחפשת נפשינו הבודדה,ונאהב גם את אבינו כמו שהוא אוהב אותנו,באהבה מכושפת ללא צל של ספק!
[ליצירה]
כן..אהבה מורעלת זה כואב,מנסיון..אבל אל לך להתייאש,בסופו של יום תמצא את אשר אתה מחפש..
שיר יפה,בנוי בפשטות,הייתי מציע שתתחיל לנקד כי לא תמיד מובן מה כתוב בקריאה ראשונה..=]
חוץ מזה שירך נוגע ומזוהה עם רגש שכולנו חווינו לא-פעם בחיינו..
תודה לך!
[ליצירה]
הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=]
תודה לך!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)
[ליצירה]
הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה.
כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח!
יהיה טוב..=]
תודה לך!
[ליצירה]
וואו,כמה שאת צודקת!!תמיד צריך לזכור את המטרה שלשמה אנחנו הולכים בדרך שלנו,ולהזכר בה גם בדרך,כדי שתיתן לנו את הכח להמשיך..וככל שנלך יותר נדע שהמטרה שלנו יותר חשובה,וצריך להשקיע בשבילה המון כוחות!
זה הזכיר לי תמיד כשאני נוסע בדרכים אני מסתכל על איזה הר ואומר לעצמי,כמה קשה יהיה לטפס עליו ולהגיע סה"כ עד הפסגה?זה לא הרבה..אבל זו המון עבודה,וכמה שדברים נראים לנו פשוטים,הם צריכים המון השקעה..
כתיבה פשוטה ולעניין,ממש יפהיפה! =]
תודה לך!
[ליצירה]