[ליצירה]
התיאורים שנתת כל כך מזדהים עם האהבה כשלעצמה!
"אור שלא נגמר..." ולבסוף "נעלמה..."
האהבה תמיד תשאר כאהבה,בורחת תמיד ומפציעה ברגעים לא צפויים...
מדהים!!!
תודה!
[ליצירה]
הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה.
כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח!
יהיה טוב..=]
תודה לך!
[ליצירה]
"לעולם לא רווים"...האמנם?
אני דווקא חשבתי על שתי צורות למשפט הזה שלך..
מצד אחד,לעולם לא תשיג את האהבה למרות שתשתה ותשתה ולעולם לא תגיע לגאולה המטהרת הזאת שתשקיט את הרגש הסוער הזה..
ומצד שני יש את התחושה שלאהוב זה טוב ועוד ועוד ולעולם לא להפסיק!לשתות ולשתות ועוד לגימה אחת,רק להמשיך לאהוב,ואז הכל יפה ופורח,הפרחים לידכם פורחים ואתם חיים חיי גן עדן עד סוף חייכם,וזהו כמובן,חלום הזוי וחסר מציאות...אבל גם לחלום זה טוב!=]
אני לקחתי את השיר בתור שאיפה לאהוב ולעולם לא להפסיק...לחיות את האהבה כמו שהיא,מדהימה!
שיר יפה,למרות שקצת לא אהבתי את ה"סגידה" אבל זה ממש קטנה..חח
תודה לך!:-)
[ליצירה]
ואני מצטרף לקודמיי,שיר מדהים באמת...
מתאר כל כך הרבה רגש ותשוקה...יפה!
זאת אהבה...!
העלית לי חיוך על הפרצוף עם כל התיאורים היפים האלו...
תודה לך!
[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=]
תודה לך!
[ליצירה]
שיר עמוק וכואב..אפשר לראות את הגעגוע ממש דרך כל מילה..
המילים נבחרו בקפידה כזאת שנותנת הרגשה של עצב מיוחד כזה.
יפהיפה..
תמשיכי לכתוב,את טובה בזה..
מקסים!:)
[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)