אם ליבך כואב, ראה בכך,
שיש לך לב.
כי אם אינך כואב, אינך קיים,
אדם.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה... כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט כואב..מזדהה עם הצער..=\ אבל אם כל זאת,נסי לחפש את הטוב שבליבך,כי יש בך אותו!חפשי את הסליחה,זאת שתגאל את שניכם,מייסורי מצפון עמוקים וארוכים... דברי עם הלב,הוא יודע דברים שאנו בראש לא מבינים... והחיוך תמיד יעזור לשקם הכל ולצעוד על דרך הישר בחזרה..=] אז שיהיה רק טוב ובע"ה גם אהבה אמיתית! ואהבה כמו אהבה,היא תמיד כואבת...מתרגלים! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי חמודדד=] אני רק מאחר שהשמחה הזאת תפרוץ אצל כולנו ותדעי להעביר אותה לכל הרואה אותך!הלוואי שכולנו נדע לשמוח באמת ובתמים עם הנשמה שלנו כשהיא צוהלת ומאושרת!שלא נדע כאב,אלא רק שמחה! תודהה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה!!לכל אדם יש את המקום הזה,שרק בו הוא יכול להיות שמח באמת,להיות מאושר!אני מכיר את ההרשה הזאת של לרוץ ולרוץ כדי שיהיה לך טוב במקום אחר.. למרות שלברוח,לא תמיד יעשה לך טוב..לפעמים צריך לקום ולהתמודד עם הבעיות,ולשלוח אותם החוצה,במקום את עצמך.. וכמו שכתבת יפה,לחיות את החיים-זה הכי שמח שאפשר... מקסים פשוט!תודהה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כאילו מצד אחד אסור לך,ומצד שני את רוצה להמשיך ולא להתגבר על היצר...תיאור יפה של הקושי הזה... תודה לך!כתיבה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו,כמה שאת צודקת!!תמיד צריך לזכור את המטרה שלשמה אנחנו הולכים בדרך שלנו,ולהזכר בה גם בדרך,כדי שתיתן לנו את הכח להמשיך..וככל שנלך יותר נדע שהמטרה שלנו יותר חשובה,וצריך להשקיע בשבילה המון כוחות! זה הזכיר לי תמיד כשאני נוסע בדרכים אני מסתכל על איזה הר ואומר לעצמי,כמה קשה יהיה לטפס עליו ולהגיע סה"כ עד הפסגה?זה לא הרבה..אבל זו המון עבודה,וכמה שדברים נראים לנו פשוטים,הם צריכים המון השקעה.. כתיבה פשוטה ולעניין,ממש יפהיפה! =] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב ל"אבנים לבנים" ועדיין לא ממש הבנתי..אשמח להסבר.. ועכשיו לעיקר,שיר יפה,כי באמת חסרים אנשים שיראו את העולם בקצת צבע ולא רק בשחור ולבן,בים ואדמה..יש גם דברים באמצע..עולם שלם של צבעים וגוונים נמצא בו..קצף הגלים,הרוח הנושבת,החול שנכנס בין האצבעות ברגליים,האופק הנמתח עם השקיעה הרחוקה שלעולם לא נוכל לגעת בה..ועוד ועוד...=] מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עמוק וכואב..אפשר לראות את הגעגוע ממש דרך כל מילה.. המילים נבחרו בקפידה כזאת שנותנת הרגשה של עצב מיוחד כזה. יפהיפה.. תמשיכי לכתוב,את טובה בזה.. מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=] שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-) תודה לך...! [ליצירה]
