[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
שוב,הכאב,ושוב הדמעות,
עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות?
נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה,
ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה.
כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה..
כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות..
והכי חשוב,תמשיכי לחייך!!
שוב תודה לך..
[ליצירה]
הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה.
כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח!
יהיה טוב..=]
תודה לך!
[ליצירה]
מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם..
אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...]
תודה לך!
[ליצירה]
והחוט המקשר בין הלב אל הנפש הוא שיסגור את מעגל ה"אני" שלי...זה היה מתבקש..=]
כל כך מבין את זה,לכל דבר בחיים יש שני צדדים,רק צריך להבין איך לראות את הקצווה של כל קצה...
תודה לך!
[ליצירה]
כמו בכל עניין בחיים,לכל דבר יש שני צדדים..מקסים!
אבל אולי הכתיבה הזאת משחררת אותו?אולי כך הוא מבטא את אהבתו...?אם יניח העפרון לא יוכל לאהוב כמו שהוא יודע..
אז נלך לישון כשידינו אחוזות יחדיו בעפרון מחודד,והדף מונח לידינו,בצד..
מדהים!:)
מקווה שמצאת את החצי השני של חייך..