נר לרגלי אשמור לבואך,

וחלבו אכלה,

על כפה של ידי.

עפר אפזר על ראשי לאות בכי,

שקים אז אקרע,

מלבושיי אחרב.

מביתך תרצדי,על שדות שיבולים,

תקרבי נחמה,

לשפתיים דלות.

וידך תלטף החיטים בדממה,

ותחזיר דמעתי למקומה,

בגאון.