לא רוצה!

לא מסוגל לעזוב כך, את כל הנשמות שנשכחו פה, בחדרון הכחול והמר הזה...

ממשיך בבכי אומלל, שנשפך על הרצפה העקובה מגופות, וממלא את החדר בעצב ורוע, מסתכל על ארובות החדר שיוצאות למרומים, מחפשות היכן לפלוט את כל טיפות הפז שפנו אליהן.

ערימות ערימות היו בחדרים הללו, אחד על אחד, ועוד אחד על אחד,

כל אלה זעקו באימה,

      ה' אלוקינו, ה' אחד...