[ליצירה]
הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה.
כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח!
יהיה טוב..=]
תודה לך!
[ליצירה]
נתיי!!
אכן,לחץ..מתח בלתי נתפס..וכשהמתח יחתך פתאום דממה,שקט הס..זהו השקט שאחרי הסערה בו נתחיל הכל מחדש ונבנה את חיינו ע"י אותן מערבולות שמסובבות אותנו..
יפה..מצריך קריאה נוספת לפני שמגיבים,זה טוב!=]
תודה לך...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
התיאורים שנתת כל כך מזדהים עם האהבה כשלעצמה!
"אור שלא נגמר..." ולבסוף "נעלמה..."
האהבה תמיד תשאר כאהבה,בורחת תמיד ומפציעה ברגעים לא צפויים...
מדהים!!!
תודה!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח כזה דבר תגידי?!מקסיים!
"השחפים יקרעו את הרקיע..." תיאור מדהים!
יום אחד כשאשכב במיטה ואכבה את ליבי,אזכר בשירך ואדליקו מחדש...=]
תודה לך...
[ליצירה]
יוווו..=] איזה שיר אהבה מקסייים!!!היד החמימה הזאת שגורמת לך להרגיש מרומם כל כך,כאילו באותו רגע הכל מושלם וטוב..מכיר תהרגשה אליה התכוונת...
תודהה!!:-)