[ליצירה]
באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!!
מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן..
אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה..
תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=]
שתהיה שבת שלום!
[ליצירה]
אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב..
מקסים!:)
תודה לך..
[ליצירה]
עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה..
ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=]
מקסים..שלא תכאבי עוד..
תודה!
[ליצירה]
שוב,הכאב,ושוב הדמעות,
עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות?
נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה,
ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה.
כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה..
כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות..
והכי חשוב,תמשיכי לחייך!!
שוב תודה לך..
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח כזה דבר תגידי?!מקסיים!
"השחפים יקרעו את הרקיע..." תיאור מדהים!
יום אחד כשאשכב במיטה ואכבה את ליבי,אזכר בשירך ואדליקו מחדש...=]
תודה לך...
[ליצירה]
אהבתייי!!
מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר..
כל מקרה ממש אהבתי!...=]
[ליצירה]
תודה תודה..=]
אני לא יודע אם אתה יודע,אבל כבר כמה חודשים שאין מגיב על היצירות שלי...אני חושש שאולי מחרימים אותי??:P
ולתגובתך,כשכותבים על אדם אהוב,כיף לכתוב אופטימי..:)
שוב תודה,ויומצויין!