[ליצירה]
ואווו...כמה שאת צודקת...!!
אני כל כך מבין את מה שאת אומרת..אדם יכול לאהוב עד קצה האינסוף,אבל בעצם יצא כשכרו בהפסדו..כשאתה מוכן להקריב הכל למען מטרה מסוימת,תחשוב לפני האם צריך להקריב קצת או הכל..אותו דבר באהבה..
ממש תודה לך!מדהים..=]
[ליצירה]
קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש..
יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות...
בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים...
תודה לך!
[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה..
ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=]
מקסים..שלא תכאבי עוד..
תודה!
[ליצירה]
וווווואו....מ-ד-ה-י-ם-!
בחיים לא קראתי תיאור כל כך מקסים לאהבה טהורה!
החושך חובר אל האור,הרחוק מתקרב אל הקרוב,השמים מתמזגים עם הים,השקיעה נושקת למים ונאלמת דום,שחפים מרקיעים אל על ומביטים בך,יושבת שם על שפת הים ומחכה לאהובך שיבוא על פני רוח קרירה מלטפת...והנה הוא בא,עיניו כחלחלות מנצנצות בדמעות שנוצרו מן הרוח המכה בפניו.
מושיט את ידו אל ליבך ועוזר לך לעוף עימו לעולם אחר,בו הכל מותר והכל יפה...
נפפללאאא!!!
תודה ענקית לך...