[ליצירה]
והחוט המקשר בין הלב אל הנפש הוא שיסגור את מעגל ה"אני" שלי...זה היה מתבקש..=]
כל כך מבין את זה,לכל דבר בחיים יש שני צדדים,רק צריך להבין איך לראות את הקצווה של כל קצה...
תודה לך!
[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
לא חכם להתייאש מאהובה,מנסיון...
כשהיא תבוא נדע!=]
האהבה צריכה לבוא קודם כל עם עצמך ואח"כ עם הזולת,כך לא נצטרך להיות תלויים באהבה של מישהו אחר!...
תודה לך...
[ליצירה]
וואו ממש הצלחת להעביר את המסר!!הדרך הידועה כל כך שלעולם לא נגמרת!לצעוד הלאה ולעולם לא להפסיק למרות שבתוך תוכנו אנו יודעים שלעולם לא נגיע אל האופק ולקצה הקשת בענן...
הייתי מציע רק לנקד כמה קטעים כמו "סוֹפה" וסוּפה" זה מבלבל...
קטע מדהים כתבת...=]
תודה לך!
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!