מיום היולדך נודעת לעולם,

ראית נפלאות הבריאה ושמי ארץ.

 

עיווית את פנייך,לא פעם,בכאב,

על תום הילדות שנפלה,ואבדה לה.

 

ידעת בכייה מיושב שחקים,

חיפשת נחמה תחת אוזן קשבה.

 

נבלעת בדממה,העוטפת את שמך,

נוצרת מן הלב,להפיח תקווה.