הוֹי לְדוֹדִי הַמְלָקֵט שׁוֹשָׁנִים,

כִּסְאוֹ בַּמָרוֹם,מִשְׁכָּנוֹ בִּשְׁמֵי קֶדֵם.

אָבוֹי חָבֵרִי,מָה רָבּוּ צְעָרַיי,

זִיו פָּנֶיךָ לֹא מָשׁ וְלֹא נָע מְקִרְבִּי.

בּוֹשׁ וְנִכְלָם אֱעֵמוֹד מוּל דְמוּתְךָ,

אַצָיֵיר בְּמִכְּחוֹל אֶת תָוֵוי נִשְׁמָתְךָ.

בִּבכִיוֹת וִילָלוֹת אָנַסֵה אֶת שִׁמְךָ,

אֶל קְרִיאוֹת רְחוֹקוֹת תָעַנֵה בִּשְׁתִיקָה.

וּבמִשׁעוֹל הַחָיִים תְפָסֵל אֶת פָּנֵיךָ,

פֵּן לֹא יִזְכֵּרוּךָ גְדוֹלֵי הַדוֹרוֹת.

וְדָבֵּר אֶל אָזְנֵינוּ בְּפּוֹנֵינוּ אֶלֵיךָ,

וּבָכֶּה לֶבָבֵינוּ בְּכֹל עֶרֵב,עָלֶיךָ..