לא, אני לא אוהב לעבוד - איש איננו אוהב - אבל אני אוהב את מה
שיש בעבודה - הזדמנות לגלות את עצמך. את הממשות שלך עצמך -
לעצמך, לא לאחרים - את מה שאחר לא יוכל לדעת לעולם. (ג. קונרד
- לב החשיכה)
[ליצירה]
אירוני מאוד מעלה חיוך מצד אחד
וגם שומעים היטב את הזעקה, מצד שני.
המקרר כמייצג את קור התקופה את היחסים בינו לבינה
והתפוח - המפתה, מקור הרע?
עולם קר, של מסכי מגע, עולם מנוכר, המנוגגד לפילוסופית החיים של הדובר.
כתיבה מרתקת, תודה.
[ליצירה]
מתחיל באווירה מזוככת ומה נפלא יותר מזכות הגשם ומטיול בשדרה כחוויה.
אך הערגה לגשם לא רק בפני עצמה.
ציור דמותו של שמעון, הקבצנים בשכונה, הרוחות המכות בעוצמה אינם אלא
משמעות נוספת המתלווה ברקע ומחזקת את ערגת המספר לתיקונו של עולם, ובידי האדם.
כתוב נהדר ועמוק
ודיבר אליי מאוד
תודה זיוה
[ליצירה]
היום למדתי שיש לזה שם "גוגלוואק" (מציאת ביטוי בגוגל שיש לו רק תוצאה אחת) ולבי ביקש לכתוב עוד ועוד שורות מלאי ביטויים גוגלוואקיים. ובכך להפעיל כח פיזי מתון על השירה שתגלה כמה סודות.
הנה לינק בנושא http://www.nrg.co.il/online/10/ART/856/465.html
[ליצירה]
אהבתי אהבתי. את כותבת איך שכיף לי לקרוא.
הרי הרהוריי:
אהבתי הרבה מהסוגריים. (רק בגירסה 7.0)
לא רק אצל דיסני.. אלא גם בפוטושופ.. נהדר.
דימויים חדשים (הסאמסונג הרוטט מהדור השלישי)
לצד שימוש בתכנים ישנים (גיליתי בי אישה שותה
בלי בעל מקנא)
אחח את כותבת על שתיה נהדר שבאמת נשאר רק לקנא.
אחד השירים עושה לך ממש בוק נהדר.
שוב, כיף.
אגב, חשבתי בהתחלה שעדיף לפרסם כל שיר בנפרד אבל אולי באמת כך זה יותר חזק.
[ליצירה]
ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים...
חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה.
זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר.
[ליצירה]
הנה ההצעה שלי:
הוא עמד בתחנת האוטובוס
מחכה לקו הנכון
שיביאו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת" אמרתי
"אין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
כיצד מסבירים בסינית
את זמני הנסיעות?
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא,
כנפו האחת שמוטה.
ניסה לעוף, ללא הצלחה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
החזרתי מבטי, כאילו לומר
כי אין באמתחתי שיטה לעוף
עם כנף אחת שבורה.