לא, אני לא אוהב לעבוד - איש איננו אוהב - אבל אני אוהב את מה
שיש בעבודה - הזדמנות לגלות את עצמך. את הממשות שלך עצמך -
לעצמך, לא לאחרים - את מה שאחר לא יוכל לדעת לעולם. (ג. קונרד
- לב החשיכה)
[ליצירה]
אירוני מאוד מעלה חיוך מצד אחד
וגם שומעים היטב את הזעקה, מצד שני.
המקרר כמייצג את קור התקופה את היחסים בינו לבינה
והתפוח - המפתה, מקור הרע?
עולם קר, של מסכי מגע, עולם מנוכר, המנוגגד לפילוסופית החיים של הדובר.
כתיבה מרתקת, תודה.
[ליצירה]
מתחיל באווירה מזוככת ומה נפלא יותר מזכות הגשם ומטיול בשדרה כחוויה.
אך הערגה לגשם לא רק בפני עצמה.
ציור דמותו של שמעון, הקבצנים בשכונה, הרוחות המכות בעוצמה אינם אלא
משמעות נוספת המתלווה ברקע ומחזקת את ערגת המספר לתיקונו של עולם, ובידי האדם.
כתוב נהדר ועמוק
ודיבר אליי מאוד
תודה זיוה
[ליצירה]
תודה מתוקות.
שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו)
ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר,
הביאו ,
יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?)
[ליצירה]
אהבתי אהבתי. את כותבת איך שכיף לי לקרוא.
הרי הרהוריי:
אהבתי הרבה מהסוגריים. (רק בגירסה 7.0)
לא רק אצל דיסני.. אלא גם בפוטושופ.. נהדר.
דימויים חדשים (הסאמסונג הרוטט מהדור השלישי)
לצד שימוש בתכנים ישנים (גיליתי בי אישה שותה
בלי בעל מקנא)
אחח את כותבת על שתיה נהדר שבאמת נשאר רק לקנא.
אחד השירים עושה לך ממש בוק נהדר.
שוב, כיף.
אגב, חשבתי בהתחלה שעדיף לפרסם כל שיר בנפרד אבל אולי באמת כך זה יותר חזק.