הרחקתי מהמלל שני מילין ומשהו. כמו בשבת, סעודות, יציאה מן הישוב. שם בממלכה, אין הפסק ואין שובע. ממשמשים במונח להרוג וכאן, מים במידה אוכל כמו שדה שעורה שקט, שרק שלושה בני אנוש מסוגלים לו. וקפה. רחש עולמי.
גג
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * איך לקח לי זמן לשים לב לזה. מצוין ומציאותי , מצאת לך נושא לכתיבה! [ליצירה]
- [ליצירה] איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה זה יפהפה צריך להקשיב יותר לסיפורי משפחה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. נהניתי לקרוא. בכלל, כיף לקרוא את מה שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] אורנה, תודה על שרשמת בגלוי את רב הנסתר. אשריכן בנות ישראל שמי יכול עליכן. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות